שאור: בצק חמצמץ המחמיץ את העיסה - אסרה תורה להביאו על גבי המזבח. נאמר בתורה: "כל המנחה אשר תקריבו לה' לא תעשה חמץ - כי כל שאור[1] וכל דבש...

שבועות במקדש: אחד משלש הרגלים - הנקרא בלשון חז"ל 'עצרת'. חג השבועות חל ביום החמישים לאחר חג הפסח. חג זה הינו אחד משלושת הרגלים בהם מצווים...

שבועת ביטוי: אדם שנשבע אודות מעשה שעשה, או עתיד לעשות - ונמצא משקר, אם היתה השבועה בשוגג, מתחייב בקרבן עולה ויורד. נאמר בתורה: "נפש כי...

שבועת העדות: שבועה שאדם נשבע לחברו, באומרו: איני יודע עדות לממונך. חייב קרבן לכפרה. נאמר בתורה: "ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה, והוא עד או...

שבט לוי: השבט הנבחר לעבודת ה' במקדש ומופקד על הוראת התורה בישראל. שבט לוי נבחר מכל השבטים לנשיאת ארון הברית, ולשרת לפני ה'[1]. ככתוב:...

שְבִירת כלי חרס: כלי חרס שבישלו בו בשר חטאת או בשר קרבן אחר, ושבירתו בתום האכילה. אחת מן ההלכות שנאמרו בתורה בפרשת הקרבת קרבן חטאת,...

שבת: יום השבת וסדר הקרבנות במקדש. יום השבת במקדש הוא יום בו מתקיימות מצוות והלכות מיוחדות[1]: ביום השבת מקריבים בנוסף על ה'תמיד' קרבן...

שדה אחוזה: דין המקדיש שדה אחוזה שנפלה לאדם בירושה מאבותיו. נאמר בתורה: "ואם משדה אחוזתו יקדיש איש לה', והיה ערכך לפי זרעו – זרע חומר...

שומרת יום כנגד יום: הגדרה לאשה שראתה דם יום או יומיים בימי זיבתה, ונקראת גם 'זבה קטנה'. אשה הרואה דם מעבר לזמן נידתה דינה שונה מאשה נידה,...

שוער: לוי שתפקידו לשמור בשערי המקדש, ולפתוח ולסגור אותם. שבט לוי – הבדילו הקדוש ברוך הוא לעבודת המקדש[1], שנאמר: "בעת ההיא הבדיל ה' את...

שופר: השופר שתוקעים בו במקדש ובשאר מקומות. נאמר בתהילים: "בחצוצרות* וקול שופר הריעו לפני המלך ה'"[1]. מכאן למדו חז"ל, שכאשר תוקעים במקדש,...

שופרות: תיבות בצורת שופר המשמשות כקופות לתרומות כסף לצורכי המקדש השונים. בתחומי הר הבית נקבעה לשכה מיוחדת ובה מוצבים שלשה עשר...

שור שנגח: דין שור שנגח את האדם ובכך נאסר למזבח, ודין שור הקדש שהזיק או שניזוק. שור שנגח אדם, והרגו, למדו חז"ל מדרשת הפסוקים, שנפסל השור...

שותפות בקרבן: שותפות של שניים או יותר על קרבן אחד. רבים מן הקרבנות במקדש הם קרבנות ציבור*, שכל הציבור שותף בהם. שותפות זו באה מכוח מחצית...

שחוטי חוץ: איסור שחיטת קרבנות מחוץ לשטח העזרה. בכמה מקומות בתורה מופיעה אזהרה שלא לשחוט קרבן מחוץ למקדש, והמקריב חייב כרת. וכתבו...