

בכור אדם ופדיונו
בכור אדם ופדיונו: בן ראשון הנולד לאדם מאשתו הישראלית - חייב האב לפדותו נאמר בתורה: 'כל פטר רחם לי'[1], ונאמר עוד: 'אך פדה תפדה את בכור...


בכור בהמה טהורה
בכור בהמה טהורה: ולד בהמה טהורה שיצא ראשון מרחם אמו ניתן לכהן וזה מקריבו ואוכלו בירושלים. נאמר בתורה: 'קדש לי כל בכור פטר כל רחם... באדם...


בל תאחר
בל תאחר: איסור לאחר נדרים ונדבות וכל קרבן שחובה להביאו לבית ה'. נאמר בתורה: 'כי תידור נדר לה' אלהיך לא תאחר לשלמו, כי דרוש ידרשנו ה'...


בלגה
בלגה: אחת מעשרים וארבע משמרות כהונה שבמקדש. לקראת תחילת העבודה בימי הבית הראשון* חילק דוד* את הכהנים לעשרים וארבע משמרות, והטיל גורל...


בלילה
בלילה: ערבוב השמן והסולת בכל מנחה*. מנחת סולת המובאת למקדש כוללת סולת ושמן, ככתוב: 'סולת מנחה בלולה בשמן'[1] זאת, מלבד הלבונה הניתנת...


במה
במה: מקום עבודת ה' בשתי צורות אפשריות: א. משכן ובו מזבח לעבודת הציבור. ב. מזבח בבית פרטי לעבודת היחיד. זאת, עד להקמת המקדש בירושלים....


בן ארזא
בן ארזא: מן הלויים הממונים על השירה והנגינה במקדש. אחד הממונים במקדש היה בן ארזא, אשר היה מופקד על שירת הלויים העומדים על הדוכן. על שמו...


בן גמלא
בן גמלא: מן הכהנים הגדולים בימי בית שני. כניסתו לתפקיד כהן גדול: בן גמלא נמנה על הכהנים הגדולים* ששירתו במקדש בימי בית שני*. אחת העובדות...


בן קטין
בן קטין: מן הכהנים הגדולים בימי בית שני. בן קטין נזכר במשנה ובגמרא, כאחד מן הכהנים הגדולים בימי בית שני*[1]. ומובא במשנה שעשה שינויים...


בני יונה
בני יונה: קרבנות מן העוף כוללים שני מינים: בני יונה וכן תורים – המשותף והמפריד ביניהם[1]. נאמר בתורה בענין קרבן הבא מן העוף*: 'וְאִם מִן...


בנין המקדש - מצות עשה
בנין המקדש - מצות עשה: מצוה מן התורה לבנות מקדש לה' בירושלים[1]. אם חרב המקדש - מצוה לבנותו בכל דור ודור. מצות עשה לבנות מקדש לה', שנאמר:...


בעל מום - בקרבן
בעל מום - בקרבן: בהמה תמימה ובעלת מום – התנאים המכשירים והפוסלים אותה לקרבן. עבודת הקרבנות לפני ה' במקדש צריכה להיעשות בכבוד והדר. בהתאם...


בעל מום כהן
בעל מום כהן: כהן שנפל בו מום קבוע או עובר - אינו עובד כשאר הכהנים במקדש מן המצוות שקבעה התורה בעבודת הכהונה, שיעסקו בה כהנים תמימים בלבד,...


בעל מום עובר
בעל מום עובר: אדם או בהמה שנפל בהם מום העתיד לחלוף ולהתרפא. נאמר בתורה בענין מומי אדם: 'כל איש אשר בו מום לא יקרב'[1]. מפסוק זה למדים...


בעל קרי
בעל קרי: אדם מישראל שיצאה ממנו שכבת זרע - טומאתו וטהרתו למקדש וקדשיו המושג 'בעל קרי' מקורו בפסוק: 'כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה...