בן ארזא
- יוסי ורדי
- 10 בפבר׳ 2022
- זמן קריאה 1 דקות
בן ארזא: מן הלויים הממונים על השירה והנגינה במקדש.
אחד הממונים במקדש היה בן ארזא, אשר היה מופקד על שירת הלויים העומדים על הדוכן. על שמו של בן ארזא נקראו לאחר מכן כל הממונים בתפקיד זה. לפי המתואר במשנה ובתוספתא, סדר הדברים במקדש בזמן הקרבת התמיד הוא, שבסיום ההקרבה פותחים הלויים בשיר, וכלשון המשנה: 'נתנו לו [לכהן] יין לנסך; הסגן עומד על הקרן והסודרים בידו, שני כהנים עומדין על שלחן החלבים, ושתי חצוצרות בידם. תקעו והריעו ותקעו, באו ועמדו אצל בן ארזא, אחד מימינו ואחד משמאלו; שחה [הכהן] לנסך, והניף הסגן בסודרים, והקיש בן ארזא בצלצל, ודברו הלוים בשיר'[1]. במשנה נאמר, כי בן ארזא היה מן המנגנים במקדש על הצלצל*, מעין מצלתיים, עם זאת נועד לו תפקיד מרכזי כאחראי על הכשרת המשוררים והמנגנים במקדש. כן נתמנה כמנצח על המשוררים (מקהלה) והמנגנים (תזמורת).[2] זאת, בסיום עבודת התמיד ועמידת המשוררים והמנגנים על הדוכן*[3]. ההנחה היא שהממונה נתמנה מבין הלויים, כי חלק מתפקידו הוא לשיר ולנגן. כך גם עולה מן המדרש האומר: "כחוט השני שפתותיך... הקיש בן ארזא בצלאל, ומדברך נאוה - זה השיר"[4]. כוונת המדרש לומר, שהשיר בשפתיים במקדש נעשה על ידי בן ארזא הלוי.
בן ארזא על הצלצל
שירת הלוים החלה בעת ניסוך היין על גבי המזבח. הכהנים תוקעים ומריעים בחצוצרות ולאחר מכן מתייצבים הכהנים מימינו ומשמאלו של בן ארזא - הממונה על הצלצל (במרכז הציור). בן ארזא הוא המקיש בצלצל ובכך נותן אות ללויים להתחיל בשיר של יום ולנגן בכלים. עם השמע תקיעת החצוצרות משתחוה הקהל ארצה.
[1] תמיד ז, ג. ורמב"ם תמידין ומוספין ו, ו-ז.
[2] ירושלמי שקלים ה, א.
[3] תוספתא שקלים ב, יד.
[4] עיין שם במדרש שיר השירים רבה פרשה ד. שכוונת הפסוק לממונה מבין משמרות הכהונה והלויה.