מִכְבָּר

מִכְבָּר: רשת נחושת שהיתה בחציו התחתון של מזבח הנחושת שבמשכן.

נאמר בתורה: "ועשית לו מכבר, מעשה רשת נחושת"[1]. עוד נאמר: "ויעש למזבח מכבר מעשה רשת נחושת תחת כרכובו מלמטה עד חציו"[2]. 'מכבר' הוא מלשון 'כברה', כלומר, נפה[3]. בפירוש המושג 'מכבר' ותפקידו נאמרו הסברים שונים כדלהלן.

תפקיד המכבר במשכן: יש מי שפירש, שהמכבר היה כמין לבוש חיצוני סביב המזבח, העשוי כמו רשת. רשת זו נקבעה באמצע המזבח ברוחב אמה – מתחת לחריץ המכונה "כרכוב"*, אשר אף הוא היה ברוחב אמה, ונעשה לנוי סביב המזבח[4]. רשת זו הראתה היכן הוא חצי גובה המזבח, וכך יכלו הכהנים לדעת את מקום נתינת דמים התחתונים ודמים העליונים. לאור האמור, בבית המקדש, שם היה מזבח אבנים, ולא נעשה בו מכבר, נקבע לתכלית זו חוט-הסקרא* בחצי גובה המזבח[5]. לעומת זאת מצינו הסבר שונה למושג זה, לשיטה זו, הרשת נועדה למטרה מעשית, היינו, שאם תיפול חתיכה או גחלת מראש המזבח, לא תיפול על הרצפה אלא אל תוך הרשת[6]. עוד יש מי שפירש, שהרשת היתה הן מחוץ למזבח והן בתוך מבנהו החלול של המזבח עצמו[7], ודשן המזבח היה יורד אליה מהמזבח, וממנה היה יורד ונופל אל הקרקע[8]. על ארבע קצותיו של המכבר נקבעו ארבע טבעות נחושת, שבהן היו שמים את הבדים* שהיו נושאים בהם את המזבח[9].

מכבר הנחושת לפי תרגום יונתן

בציור נראה מכבר הנחושת לפי ההסבר בתרגום יונתן (שמות כז, ה): ותהיה הרשת עד חצי המזבח. ואם תיפול חתיכה או גחלת של אש מעל המזבח - תיפול על המכבר ולא יגיע לארץ. ולוקחים אותו הכהנים מעל המכבר ומחזירים אותו על המזבח.

---

[1] שמות כז, ד.

[2] שמות לח, ד.

[3] רש"י, רשב"ם וראב"ע שם.

[4] רש"י על התורה שם. ועיין בערך 'כרכוב' פירושים אחרים ל'כרכוב'. רש"י זבחים סב, א ד"ה והכתיב.

[5] זבחים נג, א. רש"י שמות שם. וראה מידות ג, א. בברייתא דמלאכת המשכן פרק יא, נזכר חוט הסיקרא שהיה במזבח, וניתן להבין כי אף במשכן היה חוט זה, אולם מדברי הגמרא הנ"ל לא משמע כן.

[6] תרגום יונתן שם; וראה עוד בפירוש רבי אברהם בן הרמב"ם על התורה, וב'ספר המקדש'.

[7] על פי חזקוני שם, וראה תורה שלמה במילואים הנדפסים לאחר כרך כא, אותיות כב - כג.

[8] רי"ץ גיאת, מובא בפירוש רבי אברהם בן הרמב"ם לתורה, שמות כז, ד.

[9] שמות כז, ה.