שלמי ביכורים

שלמי ביכורים: המביא ביכורים למקדש מביא עמם קרבן שלמים.

המביא ביכורים* – מביא עמם קרבן שלמים[1], שנאמר בביכורים: "ושמחת בכל הטוב"[2]. כיוצא בדבר נאמר בשמחת הרגל: "ושמחת בחגך"[3], ודרשו חכמים: "מה 'שמחה' שנאמר להלן – שלמים, אף כאן - שלמים"[4], כלומר: מה ה'שמחה' האמורה ברגל, כוונת התורה היא להביא קרבן שלמים, שהם שלמי שמחה*, אף כאן, בביכורים, יש להביא עמם שלמים, לקיים "ושמחת בכל הטוב".

מהלכות הקרבן: להלכה כתבו הראשונים, שקרבן שלמי ביכורים אינו מעכב את הבאת הביכורים[5]. לשיטה זו, הלימוד שלמדו חז"ל: "ושמחת – ושמחת", אינו אלא רמז בלבד, ולא נאמרה מצות הבאת שלמי שמחה אלא כמצוה לכתחילה. יש אומרים שהשור שהיה הולך לפניהם, "וקרניו מצופות זהב, ועטרה של זית בראשו"[6], קרבן זה הוא שהיה קרב שלמים[7]. כך, אכן, מצינו במדרש: "ושור של שלמים הולך לפניהם"[8]. מאידך, יש מן האמוראים שאומר, ששור זה הביאו אותו כקרבן עולה, ובנוסף לכך הביאה כל משפחה של מביאי הביכורים קרבן שלמים לשמחת המשפחה[9]. יש אומרים שכאשר כל העיירה מתכנסת והולכת יחד להביא ביכורים לירושלים, אזי מביאים שור לשלמי ביכורים, ועליו אומרת המשנה: "והשור הולך לפניהם וקרניו מצופות זהב", זאת, כדי לפאר את העלייה לרגל בשור, וכולם אוכלים ברוב עם מקרבן שלמים זה. לא כן כאשר אדם יחיד עולה לירושלים ומביא ביכורים לבדו, אזי מביא גדי לשלמי ביכורים לו ולבני ביתו[10].

שור שלמי ביכורים – להרבות שמחה לבני העיירות

בתמונה נראים בני העיירות העולים עם ביכוריהם לירושלים. לפי המתואר במשנה, "השור הולך לפניהם וקרניו מצופות זהב, ועטרה של זית בראשו. החליל מכה לפניהם עד שמגיעים קרוב לירושלים". כוונת התיאור לדעת חכמים בגמרא שור זה מובא כשלמי ביכורים עבור כל בני העיירות.

---

[1] משנה ביכורים ב, ד. ירושלמי שם ה"ג. סוכה מז, ב. רמב"ם ביכורים ג, יב.

[2] דברים כו, יא.

[3] דברים טז, יד.

[4] ירושלמי שם. רמב"ם שם.

[5] רמב"ם ביכורים ג, יב; וראיה מה שאמרו בירושלמי (שם): "אמר רבי יונה: הדא דאת אמר [זה שאתה אומר] (שהמביא ביכורים חייב ללון בירושלים) - כשאין עמהן קרבן (כשאינו מביא קרבן עם הביכורים), אבל יש עמהן קרבן - בלא כך טעון לינה מחמת הקרבן (שכל המקריב קרבן חייב ללון בירושלים)", ומשמע שאפשר להביא ביכורים ולא להביא קרבן (מהר"י קורקוס וכסף משנה על הרמב"ם שם).

[6] משנה ביכורים ג, ג.

[7] רבי אמי בירושלמי ביכורים ג, ג.

[8] ילקוט שמעוני תתקפה.

[9] רבי אמי בירושלמי פ"ג ה"ג, אבל רב שם סובר שמקריבים אותו עולה לקיץ המזבח. יש מהמפרשים שהביאו את שתי הדעות (ר"ש ורא"ש ביכורים שם), ויש שהכריעו כדעת רבי אמי, ששור זה היה קרב שלמים (ריבמ"ץ ורע"ב ותפא"י שם; שו"ת הרשב"א ח"א סי' רצא).

[10] שו"ת הרשב"א א, רצא, ע"פ הירושלמי שם.