שער הקרבן

שער הקרבן: אחד משערי העזרה הצפוניים.

התנאים נחלקו במספר שערי העזרה*, יש אומרים שהיו שבעה שערים[1], ויש אומרים, שהיו שלשה עשר שערים[2]. יש גם דעות אחרות, כגון, שהיו שמונה שערים לעזרה או חמשה בלבד[3]. הכל מסכימים שבחלק הצפוני של העזרה, היה שער הנקרא 'שער הקרבן'[4].

תיאורו: שער הקרבן, הוא אחד השערים הצפוניים בעזרה, ממערבו שער יכניה*, וממזרחו שער הנשים*[5], גובהו עשרים אמה ורוחבו עשר אמות והדלתות מחופות זהב[6].

מקור השם: הפרשנים חתרו למצוא הסבר לשמו של שער זה, יש משערים שדרך שער זה היו מכניסים את הקרבנות, בעיקר קדשי קדשים* ששחיטתם בצפון* העזרה[7]. ויש אומרים, שנקרא 'שער הקרבן', מפני שלשכת הטלאים* היתה סמוכה לשער זה[8]. דברי המשנה נדונו בגמרא, יש מן הראשונים שכתב: "'שער הקרבן' - לא ידעתי למה נקרא שמו כך"[9], ויש מי שכתב: "שמא דרך שם היו מביאין קרבנות"[10], וכנ"ל, שמדובר בהשערה.

'שער הקרבן' הסמוך ל'לשכת הקרבן'

בציור נראה 'שער הקרבן' – משמאל, ומימינו 'לשכת הקרבן'. השער נקרא בשם זה בגלל סמיכותו ל'לשכת הקרבן', שם הופקד כסף מחצית השקל לקניית קרבנות התמיד. במקום זה נערך גם טכס קבוע שלש פעמים בשנה, בעת שנכנס הגזבר ללשכה זו, כדי לתרום את מחצית השקל, לקניית הקרבנות. בראש חומת העזרה נראה לוי השומר על המקום בגלל האוצר הכספי הקיים בלשכה זו.

'שער הקרבן' - סמוך ל'לשכת הקרבן': עם זאת מצינו דעה בראשונים ממנה עולה, ש'שער הקרבן' היה סמוך ל'לשכת הקרבן'[11], ונקרא כך על שם טכס קבוע שנערך לידו. שכן כתבו, שהיתה ללשכת הקרבן שמירה מיוחדת: "ושומרים [הלויים] בלשכת הקרבן ובלשכת הפרוכת"[12], זאת, כלשון המשנה: "הלויים שומרים בעשרים ואחד מקום... ואחד בלשכת הקרבן"[13]. לשיטה זו 'לשכת הקרבן' הנזכרת במשנה, היא הלשכה בה הניחו את שלשת הקופות המיועדות לקניית קרבן התמיד, לאחר שהוציאו אותם מ'לשכת השקלים'[14]. לכן גם היתה 'לשכת הקרבן' צריכה שמירה מתמדת של הלויים, שכן, בלשכה זו נשמר כסף רב, לקניית כל קרבנות השנה. כן נשמר בלשכה זו שכר כל האומנים הקשורים למלאכות המקדש השונות. עוד כתבו - ש"נותנין שלש הקופות [של כספי הקרבנות] באחת הלשכות תחת השגחה", כשהכוונה 'ל'לשכת הקרבן'[15]. דומה, שבכך מתבאר עניינו של 'שער הקרבן' שלפנינו, שהיה בצפון העזרה. כי המשנה מונה את השערים השונים: "בצפון... שער יכניה, שער הקרבן, שער הנשים, שער השיר"[16] ולאור האמור, יש לומר, ש'לשכת הקרבן' היתה סמוכה ל'שער הקרבן', ומכאן שמו של שער זה. שכן, מתואר במשנה, שבמקום זה נערך טכס מיוחד שלש פעמים בשנה, וכלשון המשנה: "בשלשה פרקים בשנה תורמין את הלשכה [לשכת הקרבן]: בפרוס הפסח, בפרוס עצרת, בפרוס החג"[17]. ומבואר בגמרא ובמפרשים, שחכמים התקינו, להפריש את השקלים לקרבן במעמד ובטכס מיוחד - "כדי לעשות פרסום לדבר". מטרת הטכס היתה כדי לזרז את הגלויות לשלוח את מחצית השקל ללשכה זו במקדש. יש לומר, אפוא, שמסיבה זו נקרא גם שער הסמוך ללשכה 'שער הקרבן', על שם טכס תרומת מחצית השקל, שנערך ברוב עם ליד לשכה זו ובסמוך לשער זה.

---

[1] תמיד כז, א.

[2] שקלים ו, ג; מידות ב, ו.

[3] גמרא שם.

[4] ראה מידות א, ה; ב, ו.

[5] משנה מידות ב, ו. שקלים ו, ג. אך במידות א, ה. נזכר שער הקרבן, בין שער הניצוץ לשער בית המוקד.

[6] משנה מידות ב, ג. רמב"ם בית הבחירה ה, ה.

[7] רא"ש מידות א, ד. ברטנורא מידות א, ד. תפארת ישראל מידות א, ד. אות מב.

[8] תבנית היכל ס"ד ז, מח.

[9] יומא יט, א; ורש"י שם.

[10] תוספות ישנים יומא יט, א. הדבר תמוה, שכן הקרבנות היו בלשכת הטלאים לביקורת ימים אחדים לפני ההקרבה.

[11] עיין ערך 'מחצית השקל'.

[12] רמב"ם בית הבחירה ח, ט.

[13] ראה מידות א, א.

[14] עיין ערך.

[15] פירוש המשנה לרמב"ם שקלים ג, א.

[16] מידות ב, ו.

[17] שקלים ג, א.