שער העליון

שער העליון: שערים במקומות שונים במקדש, ונקראו במהלך הדורות בכינוי 'שער העליון'.

השער העליון נזכר בתור שער בירושלים בימי בית ראשון. בשער זה עברו אנשי ירושלים מבית ה' אל בית המלך. המקום נקרא גם 'שער הרצים', ככתוב: ויקח [יהוידע] את שרי המאות... ואת המושלים בעם... ויורד את המלך [יואש] מבית ה'. ויבאו בתוך שער העליון [אל] בית המלך, ויושיבו את המלך על כסא הממלכה"[1], מקום זה מתואר בספר מלכים בתור 'שער הרצים'. מן המקורות השונים בימי בית ראשון ושני, מתברר, שאין מדובר בשער אחד ויחיד, שנקרא 'שער העליון', אלא בשערים שונים שנקראו בשם זה, וכגון בימי בית שני - זכו שלשה שערים לשם זה, וכדלהלן.

'שער העליון' – כינוי לשערים במקומות שונים במקדש: בהמשך לכינויים השונים בימי בית ראשון, נזכר שער זה, כשער חדש, שנבנה בכניסה למקדש על ידי המלך יותם, ככתוב: "הוא בנה את שער בית ה' העליון"[2]. בחזון שנראה ליחזקאל נזכר שער בשם דומה: "והנה ששה אנשים באים מדרך שער העליון אשר מופנה צפונה"[3], ולא נתפרש עניינו במפרשים. מדברי חז"ל עולה, כי בימי בית שני נקראו שלשה שערים בשם - 'שער העליון': האחד - בדרום העזרה, השני – במזרח העזרה, והשלישי – בפתח ההיכל.

'שער העליון' שבדרום: במשנה שנינו: "שערים דרומיים [של העזרה] סמוכים למערב: שער העליון, שער הדלק, שער הבכורות, שער המים"[4]. נמצא, שהשער המערבי ביותר מן השערים הדרומיים נקרא 'שער העליון'. מדברי הפרשנים עולה, ששם זה ניתן לו, מפני שמקומו במערב העזרה במעלה ההר, והיה עליון ביחס לשאר השערים. באשר לתפקיד השער לא התפרש למה היה משמש[5].

שער העליון לפי הירושלמי – שער ההיכל

בתמונה נראה 'שער העליון' כפתח שער ההיכל - כפי ששוחזר בתערוכת 'מכון המקדש'. מעל השער נראות האמלתראות* מעץ. כן נראית הנברשת* שעשתה הילני המלכה. לפי הירושלמי מכוון שער זה באופן מדויק לכיוון השמש. שער זה גם גבוה משער השערים, בהיותו מעל עזרת נשים, ומעל עזרת ישראל ועזרת כהנים, שכן, עולים אליו מרצפת העזרה בשנים עשר מדריגות, ולכן נקרא 'שער העליון'. שער זה נתייחד גם בקדושה יתירה על פני שאר השערים, שכן קדושתו קדושת היכל.

'שער העליון' שבמזרח: שער העליון הוא גם כינוי לשער ניקנור* שבמזרח העזרה. כך עולה מדברי הראשונים: "כל שער מהן [משערי העזרה] היה רוחבו עשר אמות וגובהו עשרים אמה. והיו לו דלתות מחופות זהב, חוץ משער מזרחי, שהיה מצופה נחושת דומה לזהב. ושער זה הוא הנקרא 'שער העליון' והוא שער ניקנור"[6]. עוד כתבו: "ברגל מוסיפין שלש [תקיעות] לפתיחת שער התחתון[7] והוא שער עזרת נשים, ושלש לפתיחת שער העליון - הוא 'שער ניקנור'. ולמה נקרא שער עליון? - לפי שהוא למעלה מעזרת נשים"[8].

'שער העליון' – שער ההיכל: בירושלמי מצינו, שהשם 'שער העליון' נקבע גם לשער ההיכל, וכלשון חז"ל: "כמה יגעו נביאים הראשונים לעשות שער המזרחי [של ההיכל] שתהא החמה מצמצמת בו - באחד בתקופת טבת ובאחד בתקופת תמוז! - שבעה שמות נקראו לו [לשער ההיכל]: שער סור, שער היסוד, שער חריסית, שער איתון, שער התווך, שער חדש, שער העליון. 'שער סור' - ששם היו טמאים פורשין... 'שער היסוד' - ששם היו מייסדין את ההלכה. 'שער חריסית' - שהוא מכוין כנגד זריחת החמה [שנקראת 'חרס']... 'שער האיתון' [מלשון 'אתא'] שהוא משמש כניסה ויציאה. 'שער התווך' - שהוא מיוסד בין שני שערים. 'שער חדש' - ששם חידשו סופרים את ההלכה. 'שער העליון' - שהוא למעלה מעזרת ישראל, החיל ועזרת הנשים. ומעלה יתירה היתה [לשער זה מכל השערים שלמטה הימנו] בבית העולמים"[9]. הקשר בגמרא בין כוון ההיכל בהתאמה לשמש, וכן הקשר שבגמרא לשמות השער, מלמד, שמדובר בשמות שניתנו לשער ההיכל. כך גם סיום הברייתא האומרת, ש"'שער העליון' - שהוא למעלה מעזרת ישראל, החיל, ועזרת הנשים", ומתחייב לומר, שמדובר בשער ההיכל. עם זאת צריך להעיר, שלא כל שבעת השמות מתאימים לשער זה. ראוי להוסיף, שמצינו מחבר מן הראשונים שנראה מדבריו, שהיתה לפניו גירסא אחרת: "'שער העליון' - שהיה עליון לעזרת הנשים", ולפי זה כתב, ש"כל אלו השמות - הם לשער ניקנור"[10], אולם לא כל שבעת השמות תואמים את שער ניקנור[11].

שער העליון - בכותל הדרומי של העזרה

בציור נראה 'שער העליון' כפי שנקבע שמו במשניות שקלים ומידות. השער נראה בציור מצד שמאל, כשער מערבי בכותל הדרומי של העזרה. הפתח נקרא בשם זה, שכן, נמצא סמוך לפסגת הר הבית, וממנו השתפל ההר אל המדרונות למזרח ולמערב.

---

[1] דברי הימים ב' כג, כ; ועיין שם במלבי"ם, שהסביר בכך את הפסוק המקביל במלכים ב' יא, יט: "דרך שער הרצים", עיין שם.

[2] מלכים ב' טו, לה.

[3] יחזקאל ט, ב.

[4] שקלים ו, ג. מידות ב, ו.

[5] מידות ב, ו. שקלים ו, ג. ולא נזכר בשערי העזרה הדרומיים במידות א, ד. וכנראה שזה תלוי במחלוקת התנאים במספר שערי העזרה.

[6] רמב"ם בית הבחירה ה, ה.

[7] משנה סוכה נג, ב. רש"י שם ד"ה 'שלש לשער התחתון' וכן ברמב"ם כלי מקדש ז, ו.

[8] משנה סוכה ה, ה. רמב"ם כלי המקדש ז, ו.

[9] ירושלמי עירובין ה, א. כך לפי דפוס וילנא, ודפוס וונציא.

[10] כפתור ופרח פרק ו. הגירסא שמציע המחבר קשה שכן אינה תואמת את הדפוסים השונים דלעיל.

[11] עיין ערך 'שער ניקנור', וערך 'שער המזרח'.