שער המזרח

שער המזרח: שערי המקדש פנו למזרח, והמושג 'שער המזרח' הוא כינוי מקובל לכמה מהם.

המושג 'שער המזרח' יש לו משמעויות אחדות. ארבעה שערים בשם זה מצינו במקדש: א. פתח ההיכל במזרח. ב. שער המזרח של העזרה*, הוא הנקרא גם 'שער ניקנור'*. ג. שער המזרח של עזרת נשים*. ד. שער המזרח של הר הבית*, הנקרא גם 'שער שושן'*. במקומות בהם נתפרשה כוונת חז"ל - הרי נתפרשה, אולם יש מקומות שנאמר 'שער המזרח' סתם ללא כינוי השייכות, שם מצינו מחלוקת ראשונים למה כוונת הדברים.

שער המזרח – פתח ההיכל: מצינו מאמר בירושלמי האומר: "כמה יגעו נביאים הראשונים לעשות שער המזרחי, שתהא החמה מצמצמת בו, באחד בתקופת טבת ובאחד בתקופת תמוז"[1]. ומבואר שם שבוני המקדש הצליחו לכוון את ההיכל ופתחו במדויק מזרחה, זאת, על ידי מדידות מדויקות, של הופעת קרני השמש עם הזריחה בקיץ ובחורף דרך 'שער המזרח' של ההיכל. בכך כיוונו את פתח המקדש היישר מזרחה.

שער המזרח של העזרה: שער המזרח של העזרה, נקרא גם שער ניקנור*. בשער זה, משקים את הסוטות ומטהרים את היולדות* ואת המצורע*[2].

שער המזרח – בעזרת נשים: בעניין תקיעת שופר בראש השנה במקדש, שהיתה נעשית בשופר ובחצוצרות 'בשערי מזרח', התלבטו הראשונים בשאלה, וכתבו: שהמצוה מתקיימת "בשערי מזרח - בהר הבית". ופירוש אחר: "בשערי מזרח - בעזרת נשים"[3].

שער המזרח של הר הבית: שער המזרח שבחומת הר הבית, נקרא גם 'שער שושן', שכן, מעליו יש ציור של העיר שושן, בירת מלכי פרס[4].

שער המזרח: מספר פעמים בתלמוד נזכר שער המזרח ללא זיהוי מדויק: א. ראש בית אב* העמיד את הטמאים בשער המזרח כששמע את קול המגרפה*[5]. ב. לא יקל אדם ראשו כנגד שער המזרח[6]. ג. כהן גדול עומד בשער המזרח בערב יום הכיפורים ומעבירים לפניו את קרבנות היום[7]. ד. רבן גמליאל היה עומד בשער המזרח ושם עונה תשובות לשאלות שהפנו אליו[8].

שער המזרח - והפרשנות: נחלקו ראשונים בביאור המשנה - "ראש המעמד היה מעמיד את הטמאים בשער המזרח"[9]. יש אומרים, שהכוונה לשער המזרחי של העזרה, הוא שער ניקנור[10]. ויש אומרים שהכוונה לשער המזרח של הר הבית, הוא שער שושן[11]. כן יש מי שאומר, שהכוונה לשער המזרחי של עזרת נשים[12].

מעמדים ב'שערי מזרח': בדברי חז"ל מופיע המושג - 'שערי מזרח' בלשון רבים, ומדובר בשני מעמדים שונים, שהתקיימו ב'שערי מזרח'. האחד: תקיעת שופר של ראש השנה, שהיתה נעשית בשופר ושתי חצוצרות מן הצדדים[13], כי השופר עיקר ביום זה, לפיכך תוקעים בו באמצע, ותקיעה זו המיוחדת למקדש נעשית ב'שערי מזרח'[14]. מעמד שני: תקיעה בחצוצרות בתעניות, שהיתה נעשית כשהחצוצרות באמצע – כי זו מצות היום והיא עיקר, לפיכך השופרות מן הצדדים[15]. אף שם נעשית התקיעה ב'שערי מזרח'[ 16].

תקיעת שופר בראש השנה - בשער ההיכל

תקיעת שופר של ראש השנה מתקיימת במקדש יחד עם חצוצרות - מדברי קבלה (מנחת חינוך שפד) ככתוב: "בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה'". כלומר, כך זו צורת התקיעה לפני המלך בהיכלו. מצוה זו אף הכהנים בעבודתם חייבים בה. לפיכך יש מקום לומר, שהתקיעה במקדש מתקיימת גם על פתח ההיכל שנקרא אף הוא 'שער המזרח' המכוון 'לפני המלך ה''. בכך יוצאים הכהנים ידי חובת המצוה במהלך עבודתם יחד עם לויים וישראלים הנמצאים בעזרה. בציור נראית תקיעת שופר של ראש השנה על ידי כהנים במקדש. השופר מצופה זהב והתוקע העומד במרכז מאריך בתקיעתו, ואילו החצוצרות מן הצדדים מקצרות.

שערי מזרח' – פירושי הראשונים: פירושים שונים נאמרו בהסברת המושג 'שערי מזרח'. יש אומרים, שהיו תוקעים בשער עזרת ישראל, דהיינו שער ניקנור בסמוך למזבח, ונקרא 'שערי מזרח', כי שלשה שערים היו בכותל זה, והם - שער ניקנור ושני הפשפשים שמצידיו[17]. ויש אומרים, שהיו תוקעים ברחבת הר הבית, אך פני התוקעים היו מכוונות ל'שערי המזרח', כי כל השערים במקדש היו מכוונים זה כנגד זה עד קודש הקדשים, וכלשון הראשונים: "כשהיו מתפללין על הסדר הזה בירושלם [בתעניות] היו מתכנסין בהר הבית כנגד שער המזרח [שער עזרת נשים המכוון לשערים האחרים, וכולם מכוונים כנגד קודש הקדשים] ומתפללין כסדר הזה... וחזן הכנסת אומר לתוקעים: תקעו בני אהרן תקעו!... ואין עושים סדר זה אלא בהר הבית בלבד!... ותוקעין בחצוצרות ובשופר כאחד"[18]. לכל השיטות נבחרו השערים לתקיעה דווקא במזרח, לקיים את הפסוק - "בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה'"[19], ו"לפני המלך ה'" עניינו – מול פני השכינה בקודש הקדשים.

תקיעה בשני 'שערי מזרח': בגמרא נאמר: "לא היו נוהגין כן [לתקוע בשופר ובחצוצרות] אלא בשערי מזרח ובהר הבית"[20]. מן הביטוי 'שערי המזרח' - בלשון רבים, יש ללמוד, שהיו תקיעות בשני מקומות בשני שערים[21]. גם תוספת הלשון - "ובהר הבית" משמעה שהיו תוקעים בשני מקומות לא רק בשער, אלא גם בהר הבית. כך, אכן, פירשו הראשונים, שתקיעת שופר זו נעשתה ב'שערי מזרח' ב"שער המזרח של הר הבית, ושער המזרח של עזרה", כלומר תקיעת השופר נעשתה גם ב'שער שושן' וגם ב'שער ניקנור'[22]. לשיטה זו יש לומר, שהדבר נעשה בשני שערים שונים, כדי לאפשר לרבים ככל האפשר לשמוע. סיבה אפשרית נוספת - שכן, קביעת 'שער המזרח' של הר הבית לתקיעה, מאפשרת אף לאנשים טמאים, שאינם רשאים להכנס לעזרה, לשמוע קול שופר וחצוצרות בהר הבית, המותר בכניסה לטמאים, ובכך יוצאים הם ידי חובת מצות תקיעה בשופר ובחצוצרות - כמצוה הנוהגת במקדש[23]

תקיעת חצוצרות ושופרות בעת תענית בשערי מזרח

בציור נראים הכהנים תוקעים בחצוצרות בעת תפילה ותענית במקדש, זאת, בשער המזרחי של עזרת נשים. קהל המתפללים – אף טמאי מת - עומדי בהר הבית מחוץ לסורג (קצה הסורג נראה מימין ומשמאל לציור). החצוצרות נראות במרכז והשופרות בצדדים לקיים מה שנאמר: "בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה'". חזן הכנסת (מימין) אומר: "תקעו בני אהרן תקעו!" פני הכל פונים מן המזרח אל פני השכינה השרויה במערב, שכן, דרך שער עזרת נשים ושער ניקנור במערב נראה פתח ההיכל המזרחי המכוון לקדש הקדשים.

מעולם ההלכה

תקיעה בשופר בשער ההיכל

שאלה: לאור האמור, שפתח ההיכל אף הוא מוגדר כשער המזרח, האם היתה תקיעה בשופר של ראש השנה על פתח ההיכל, כדי לקיים "הריעו לפני המלך ה'"?

תשובה: הגמרא אומרת: "הכל חייבין בתקיעת שופר: כהנים לויים וישראלים"[24]. ומבואר בגמרא, שהיה מקום לפטור את הכהנים העובדים בעזרה מתקיעת שופר, שהרי הם שומעים במהלך השנה תקיעות חצוצרות על הקרבן מדי יום ביומו, ממילא ייצאו ידי חובה בתקיעת חצוצרות הכסף המתקיימת בראש השנה על קרבנות היום? זה מה שאומרים חז"ל, שהכהנים חייבים בתקיעת שופר של ראש השנה, כשאר כל ישראל. נמצא, שהיה צורך מיוחד לתקוע בשופר ובחצוצרות עבור העוסקים בעבודה בעזרה ועל גבי המזבח. לאור האמור, המימרא, שהיו נוהגים לתקוע "בשערי מזרח" בלשון רבים, יש מקום לומר, שהיא באה לומר, שהיתה גם תקיעה מיוחדת עבור הכהנים העובדים בעזרה, וזאת בשער המזרחי, שהוא פתח ההיכל[25].

---

[1] עירובין ה, א.

[2] משנה סוטה ז, א. רמב"ם מחוסרי כפרה ד, ב.

[3] רש"י ראש השנה כז, א.

[4] מנחות צח, א. ועיין ערך 'שער שושן'.

[5] תמיד לג, א. רמב"ם תמידין ומוספין ו, ה.

[6] משנה ברכות נד, א. רמב"ם בית הבחירה ז, ז.

[7] יומא יט, א.

[8] ירושלמי ערלה ב, ו.

[9] מסכת תמיד לג, א.

[10] רמב"ם פרוש המשנה תמיד ה, ו. שכן כתב שם שמעמידים מצורעים שכבר טהרו מצרעתם כדי שיהיו מוכנים להזות את דם האשם וזה דווקא בשער ניקנור, וכן משמע בהלכות בית הבחירה ז, ז.

[11] רש"י פסחים פב, א. ד"ה 'ראש המעמד' ברכות נד, א. ד"ה 'כנגד שער המזרחי'.

[12] תוספות פסחים פב, א. ד"ה 'היה מעמיד'.

[13] ראש השנה כז, א.

[14] ראש השנה כז א.

[15] רש"י ראש השנה כו, ב; ר' עובדיה מברטנורא ראש השנה ג, ד.

[16] תענית טז, ב.

[17] ראש השנה כז, א, פירוש ראשון ברש"י.

[18] רמב"ם תעניות ד, טו.

[19] מנחת חינוך שפד, כי זו מצוה מדברי קבלה.

[20] ראש השנה כז, א.

[21] ראש השנה כז, א, פירוש שני ברש"י, על פי הרש"ש.

[22] פירוש המשנה לרמב"ם תענית ב, ה, עיין שם ודייק בדבריו.

[23] כך גם נראה מדברי הרמב"ם בהלכות תעניות ה, טו.

[24] ראש השנה כט, א.

[25] וראה מחזור המקדש לראש השנה עמ' 128.