שרשרת של זהב

שרשרת של זהב: שרשראות המשתלשלות ויורדות מתקרת האולם.

מבוא: המושג 'שרשרת של זהב' נזכר בתורה בעניין החושן והאפוד, שם שימשה השרשרת כחיבור ביו החושן לבין כתפות האפוד[1]. מושג זה מובא במשנה, שם מתואר, ששרשראות של זהב היו קבועות ומשתלשלות מתקרת האולם*. הדבר נועד עבור פרחי הכהונה שיעלו באמצעותם לחלונות ההיכל, כדי להביט ב'עטרות'* הקבועות שם[2]. עוד מצינו מושג דומה, בדבר 'שרשרת של זהב' שנקשרה לרגלו של כהן גדול ביום הכיפורים בעת שנכנס לקדש הקדשים.

השרשראות באולם: יש מן האחרונים שכתבו, שהשרשראות שבאולם היו ארוכות מתקרת האולם ועד הרצפה[3], אולם לא נמצא לכך מקור בדברי חז"ל. עם זאת מדברי המשנה עולה, שהותר לפרחי כהונה לעלות בעזרת שרשראות זהב להתבונן בעטרות המונחות בכותל ההיכל[4].

שלשלת זהב בעקבו של כהן גדול: מציאות שרשרת של זהב הקשורה לרגל כהן גדול הוא מקורה בזוהר, שם נזכר הדבר פעמיים. ומתואר כיצד מתכונן הכהן הגדול להכנס לקדש הקדשים, ונאמר שם, שקשר של זהב קבוע ברגלו[5]. מקור שני מתאר: "חבל אחד קשור ברגלו של הכהן הגדול בשעה שהיה נכנס, שאם ימות שם יוציאו אותו מבחוץ"[6]. אמנם מתואר מקרה בתלמוד של כהן גדול צדוקי, שמת בהיכל, ושמעו העומדים בעזרה כמין קול שחבטו מלאך[7]. מדובר במקרה נדיר, ואף שם לא משכוהו בחבל, אלא נכנסו הכהנים עצמם להיכל וכשמצאו אותו מת הוציאוהו משם. הווה אומר שלא נקשר לכהן גדול חבל או שלשלת[8].

שרשראות באולם

בציור נראה אחד מפרחי הכהונה כשהוא צופה מן השרשרות הקבועות באולם אל העטרות שבכותל ההיכל.

השאלות: המקור בזוהר מעורר שאלות, להלן כמה מהן: א. כניסת כהן גדול לקדש הקדשים עיקרה היא המצוה הגדולה ביום זה להביא כפרה וחיים לו, לכהנים ולכלל ישראל. התורה לחיים ניתנה, ככתוב: "וחי בהם"[9], ולו היה חשש לכניסת כהן גדול לקדש הקדשים תוך סכנת נפשות, פטור הכהן מן העבודה, שהרי פיקוח נפש דוחה גם את יום הכיפורים. ב. הלכה פשוטה היא, שאין כל מניעה להכנס לקדש הקדשים להוציא את הטומאה, שכן, "הכל נכנסין לבנות ולתקן ולהוציא את הטומאה [מקדש הקדשים]; מצוה בכהנים, אין כהנים - נכנסין לויים. אין לויים - נכנסין ישראלים. מצוה בטהורין, אין טהורין - יכנסו טמאין"[10]. ממילא אין סיבה לקשור לכהן שלשלת ברגלו. ג. הלכה היא, שאסור לכהן להוסיף או לגרוע בגד על בגדי הכהונה, וכהן שייתר בגדים פסול לעבודה, ואף חייב מיתה בידי שמים. לאור האמור, התיאור בזוהר היא דעה תמוהה[11]. ד. כלל מקובל בעולם ההלכה, שבכל מקום שיש סתירה בין דברי חז"ל בגמרא לאמור בזוהר, ההלכה היא ככתוב בתורה שבעל פה, וב"כל דבר שבעלי הקבלה והזוהר חולקין עם הגמרא והפוסקים - הלך אחר הגמרא והפוסקים"[12]. נמצא, שהתיאור אודות מציאות שלשלת הקבועה ברגל כהן גדול, דבר הנפוץ בציבור כעובדה, אין לו מקור מוסמך. מן הראוי, אפוא, לכל תלמיד חכם ללמד בציבור כי אין לכך יסוד בהלכה.

שרשרת ברגל כהן גדול – דעה בסתירה להלכה

בציור נראה כהן גדול נכנס לקדש הקדשים להקטיר קטורת. השרשרת הנראית ברגלו מסומנת ב – x לציין כי דעה זו מוטעית.

---

[1] עיין ערך 'חושן' וערך 'אפוד'.

[2] מידות ג, ח; רא"ש שם; ר"ש שם; תפארת ישראל שם אות ע"ד.

[3] עזרת כהנים מידות ג, ח; בפירוש בני יוסף ד"ה בתקרת האולם.

[4] ראה ערך 'עטרות', וכן ערך 'פרחי כהונה'.

[5] אחרי-מות סז, א: "וקטרא דדהבא זקפא ברגליה".

[6] זוהר פרשת אמור קב, ב.

[7] יומא יט, ב.

[8] עיין מחזור ליום הכיפורים – מחזור המקדש (נוסח ספרד) תשנ"ו, עמ' 278‑279, ובמאמרו של הרב צבי שלוה, "קשירת חבל ברגלו של כהן גדול", מעלין בקודש , אלול תשס"ז, כרך 14א', עמ' 53‑58.

[9] יומא פה, ב.

[10] תוספתא כלים א, יא; עירובין קה, א.

[11] רמב"ם ביאת מקדש ט, טו. רמב"ם, כלי מקדש, י ד - ה. כלי מקדש י, ח.

[12] משנה ברורה או"ח סימן כה, בשם כנה"ג בכללי הפוסקים. ועיין רדב"ז ד, לו.