אבן משכית
- יוסי ורדי
- 10 בפבר׳ 2022
- זמן קריאה 2 דקות
אבן משכית: אבן מיוחדת להשתחוות לפני ה'.
נאמר בתורה: 'ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחוות עליה'[1]. יסוד האיסור להשתחוות על אבן משכית בארץ ישראל - מחוץ למקדש, נובע מן החיוב להשתחוות בתוך המקדש[2], וזהו שאמרו חכמים: 'בארצכם אין אתם משתחוים על האבנים, אבל משתחוים אתם על האבנים במקדש[3].
ביאור המושג: המושג 'אבן משכית' נידון בפרשנים:
יש אומרים, שהיא אבן מיוחדת להשתחואה[4], מצויירת ציורים נאים להסתכל בהם[5].
יש אומרים שהיא אבן מסותתת ומצויירת במלאכה מחוכמת - בגילוף[6].
יש אומרים שהיא אבן המשמשת לריצוף ולכסוי הקרקע[7].
טעם האיסור: מצאנו מספר טעמים לאיסור זה:
יש אומרים שזה כמעשה עבודה זרה, שכן דרך עובדי כוכבים להניח אבן לפני עבודה זרה, כדי להשתחוות עליה[8].
יש אומרים שנראה כמשתחווה לאבן עצמה[9].
גדרי האיסור: האיסור שנאמר על השתחואה האסורה מחוץ למקדש בתורה, הוא כשמתקיימים שני תנאים:
א. השתחוואה בפישוט ידיים ורגליים.
ב. כשההשתחואה על אבן משכית[10].
ההשתחויה במקדש: באשר להשתחויה במקדש ובהר הבית, הרי זה מצוה המתקיימת על אבן משכית, וחז"ל תיקנו שלש עשרה השתחויות בהר הבית[11]. וכתבו הפרשנים שמצוה מיוחדת היא לבוא למקדש ולהשתחוות על אבן משכית מדי שבת בשבתו[12].
ההשתחויה מחוץ למקדש: לכתחילה אין מניעה מלהשתחוות על מרצפות שאינן מאבן, ובודאי שאם שוטחים עשבים או בד וכד', אזי ניתן להשתחוות בפישוט ידים ורגלים. עם זאת, יש מחמירים להשתחוות תוך נטיה על הצד, והנושא נדון בפוסקים[13].

אבן משכית להשתחויה במקדש
במקדש נקבעו מקומות מיוחדים להשתחויה, כגון, ליד שלש עשרה הפרצות שבסורג (בתמונה מימין נראים אנשים בכניסה לאחת הפרצות). שנים מעולי הרגל נראים כשהם משתחוים על אבן משכית ופניהם לכיוון קדש הקדשים.
[1] ויקרא כו, א. ובמדבר לג, נג. נאמר 'ואבדתם את משכיותם'.
[2] ספר המצות ל"ת יב.
[3] ספרא ויקרא שם.
[4] אונקלוס ויקרא כו, א.
[5] תרגום יונתן בן עוזיאל עה"ת שם רס"ג שם, אבן עזרא שם, רשב"ם שם ולפי"ז שורש משכית ש,כ,ה כלומר ראיה.
[6] רמב"ם הלכות ע"ז ו, ו. וזה לשונו: 'שהיא אבן מפוצלת' כלומר מסותתת. ועיין בכסף משנה הלכות בית הבחירה א, ח. 'שמגוררת במגירה'.
[7] רש"י עה"ת, ולפי"ז משכית שורש ש,כ,ה שהוא כיסוי. ספר המצות לא תעשה יב.
[8] רמב"ם הלכות ע"ז ו, ו. וראה רש"י בבלי מגילה כב, ב. ד"ה: 'לא אסרה תורה' ובמנחת חינוך מצוה שמט, וכן כס"מ הלכות עבודה זרה ו, ז.
[9] חינוך מצווה שמט.
[10] רמב"ם הלכות ע"ז פ"ו ה"ח, תוס' מגילה כב: ד"ה ואב"א, רמ"א או"ח קלא סעיף ח, ועיין במגילה שם שללישנא בתרא מותרת השתחוואה בלא אבן משכית.
[11] ראה משכת מידות ב, ג. ובפירוש המשנה לרמב"ם שם.
[12] אבן עזרא ויקרא כו, א.
[13] ירושלמי ע"ז פ"ד ה"א, משנ"ב או"ח קלא ס"ק מ.