אחורי בית הכפורת
- יוסי ורדי
- 10 בפבר׳ 2022
- זמן קריאה 3 דקות
אחורי בית הכפורת: החלק המערבי של חצר העזרה.
בחצר העזרה קיים מירווח ברוחב אחת עשרה אמה בין כותל מערבי של היכל* לכותל מערבי של עזרה*[1]. הוזכר בתלמוד בהקשר לעבודות שונות המתקיימות בעזרה, כן צויין כמקום שמירת הלויים, וכמקום מושבו של 'בית דין של כהנים*'.
השם: 'אחורי בית הכפורת' נקרא כך, שכן, בקודש הקדשים* עמד הארון ועליו הכפורת והכרובים. כן מצינו שקדש הקדשים כולו נקרא 'בית הכפורת'[2].
מידותיו: הרוחב ממזרח למערב אחת עשרה אמה[3]. מצפון לדרום מאה שלשים וחמש אמה[4].
פתח אחורי: 'לול קטן היה אחורי בית הכפורת – גבוה שמונה אמות, כדי להכשיר את העזרה לאכילת קדשי קדשים ולשחיטת קדשים קלים'[5].
קדושתו: מבואר בתלמוד, שקדושת המקום כקדושת העזרה*, ולכן ההלכות שבעזרה נוהגות אף שם, כגון, הכהנים נכנסים לשם ויכולים לאכול שם קודשי קודשים, כמו כן ניתן לשחוט שם קדשים קלים, קרבן פסח וכד'[6].
כניסת ישראלים: אנשים מישראל נכנסים לשם בשעת צרכיהם, כגון, לסמיכה*, שחיטה*, תנופה* והשתחואה*[7]. עוד מבואר בגמרא, שברגלים היו ישראל נכנסים לשם לקיום מצות ראיה[8]. כך גם ביום הכיפורים* נכנסו לשם לצורך וידוי והשתחואה.
כבודו: בשל קרבתו של 'אחורי בית הכפורת' לקדש הקדשים נקבעה שם שמירה של שומרים מן הלווים מדי לילה, כאחד מעשרים ואחד המקומות ששמרו הלווים במקדש[9].
'בית דין של כהנים'* היה יושב אחורי בית הכפורת ודן שם בענייני כהונה[10].
מהלכותיו: מצינו הלכה בענין אחורי בית הכפורת, שאם נתן אדם לאשה זהב או אבנים כאתנן זונה*, אין הגזברים רשאים לתת את הזהב והאבנים לשכלול אחורי בית הכפורת, למרות שקדושת המקום פחותה מקדושת היכל[11].
'אחורי בית הכפורית' - מאחורי כותל קדש הקדשים
המרווח בין כותל קדש הקדשים לבין כותל חומת העזרה (ראה ציור) נקרא בשם 'אחורי בית הכפורת'.
מן ההלכה
העומד אחורי בית הכפורת – כיצד יתפלל?
'היה עומד אחורי בית הכפורת [במערב] יראה עצמו כאילו לפני הכפורת. נמצא: עומד במזרח – מחזיר פניו למערב, במערב- מחזיר פניו למזרח... נמצאו כל ישראל מכוונין את ליבם למקום אחד'[12].
'שאלת ממני, אודיעך דעתי, במי שאנסוהו ליכנס לבית המקדש לעשות איזו מלאכה, והגיע זמן התפילה, ונמצא עומד בין כותל מערבי [של המקדש] ובית קדש הקדשים. כיון שאמרו ז"ל: לא זזה שכינה מכותל מערבי, ומקום בית קדש הקדשים אין שכינה: לאי זה צד יהפוך פניו? תשובה... דעתי היא, שיהפוך פניו אל קדש הקדשים ככל שאר המתפללים... ואע"פ שיהיו אחוריו אל הכותל... כי מקום בית קדש הקדשים אפילו בחורבנו – בקדושתו הוא עומד... תדע, שגם בזמן שבית המקדש קיים השכינה במערב היתה, ואפלו הכי מי שהיה עומד... בי"א אמה שבין כותל המערבי לאחורי קדש הקדשים, היה צריך להפוך פניו אל קדש הקדשים ואחוריו אל כותל מערבי... ואפילו בזמן הזה שהבית ביד עכו"ם'[13].
[1] רמב"ם הלכות בית הבחירה ה, יב. ועיין במידות ה, א. בברטנורא שם, שנראה מדבריו, שהשטח של אחת עשרה אמה בתוספת כותל מערבי של העזרה הכל יחד נקרא 'אחורי בית הכפורת'. אולם יש לקרוא את דבריו כך: 'מכותל חיצון של היכל לצד מערב, עד הכותל מערבי של עזרה אחת עשרה אמה של חלל. עם עובי הכותל – קרוי [הכל יחד] 'אחורי בית הכפורת'.
[2] ראה דברי הימים-א כח, יא. תוספות יום טוב מידות א, א.
[3] מידות ה, א. יומא טז, ב.
[4] מידות ה, ב. יומא טז, ב.
[5] זבחים נה, ב. זאת, כדי לקיים: 'ושחטו פתח אהל מועד' ויקרא ג, ב. בתוספתא זבחים ז, א. מובא שהיו שני פתחים כאלה בבית החליפות, ואלה הכשירו גם את אחורי בית הכפורת. וראה רמב"ם הלכות מעשה הקרבנות ה, ד. ובנושאי כליו.
[6] זבחים נו, א.
[7] משנה כלים א, ח.
[8] יומא כא, א. ועיין שם בדעת רש"י, שהיו עומדים שם בשעת העבודה, וכאשר באו להשתחוות היו באים למזרח העזרה לפני המזבח ושם משתחווים.
[9] מידות א, א.
[10] ספרי במדבר יח,ז
[11] תמורה ל, ב. רש"י שם ד"ה 'אחורי'. תוספתא תמורה ד.
[12] ברכות ל, א.
[13] שו"ת רדב"ז ח"ב סימן תרמ"ח.