אלמנה לכהן גדול
- יוסי ורדי
- 10 בפבר׳ 2022
- זמן קריאה 2 דקות
*אלמנה לכהן גדול: כהן גדול אסור מן התורה לשאת אשה אלמנה.
חובה על כהן גדול לשאת אשה, ככתוב: 'וכיפר בעדו ובעד ביתו[1]'. אשה זו צריכה להיות בתולה[2], ממילא, נמנית האלמנה כאחת מארבע נשים הפסולות לכהן גדול*[3], ונאמר: 'אלמנה גרושה וחללה זונה את אלה לא יקח'[4], ואם נשא אחת מהן - לוקה.
האיסור להלכותיו: כהן גדול שקידש אשה אלמנה, יש מי שאומר, שחייב מלקות על עצם הקידושין[5], ויש אומרים, שרק אם נשאה ובא עליה עובר, וזאת, על שני איסורים מן התורה: לאו אחד: 'את אלה לא יקח' - ואלמנה בכלל זה, לאו שני: כשבעל, מתחייב על איסור: 'ולא יחלל זרעו בעמיו'[6].
אם בא על אלמנה בלא שקידשה, אינו חייב אלא לאו אחד, זאת, משום 'לא יחלל'. מאידך, אם נשא אלמנה ולא בעל אינו חייב כלל, שכן, עיקר האיסור שנאמר בו: 'ולא יחלל' – לא את האשה ולא את זרעו[7].
כהן גדול שנשא אלמנה אינו מתחלל[8] ואינו מחלל את העבודה. עם זאת, כיון שהוא עובר עבירה, בית דין מדירים אותו הנאה מאשתו, ומשסיים את עבודתו יורד ומגרש[9].
דין האלמנה והילדים: הלכה היא, שהאלמנה שנאסרה לכהן גדול, היא זו, שהתאלמנה בהיותה ארוסה, או שהתאלמנה כנשואה[10].
כהן גדול שעבר ונשא אלמנה, הרי היא בגדר חללה*, ופסולה אף לכהן-הדיוט*[11]. באשר לחיוב מלקות דין האלמנה כדין הכהן גדול, במקום שלוקה הכהן - לוקה אף האלמנה, במקום שפטור – פטורה אף היא[12].
כהן גדול, שנשא אלמנה בעבירה, הבן הנולד הרי הוא חלל* ופסול לכל דבר שבכהונה, לפיכך, פסול לעבודה במקדש[13]. אם אלמנה שנישאה לכהן גדול ילדה נקבה, נחשבת כחללה* ואסורה להינשא אף לכהן הדיוט10.
כהן הדיוט שאירס אשה אלמנה ונתמנה להיות כהן גדול הרי זה כונסה ואינו נפסל לתפקידו[14].
מן האגדה
מעשה ביהושע בן גמלא, שקידש [אלמנה] את מרתא בת בייתוס, ומינהו המלך להיות כהן גדול - וכנסה[15].
[1] ויקרא טז, ו.
[2] ויקרא כא, יג.
[3] רמב"ם הלכות איסורי ביאה יז, א.
[4] ויקרא כא, יד.
[5] קידושין עח, א.
[6] קידושין עח, א. רמב"ם איסורי ביאה יז, ד. חינוך מצווה רעג, רעד.
[7] קידושין שם. רמב"ם שם הלכה ג.
[8] איסורי ביאה יט, א.
[9] משנה בכורות מה: רמב"ם הלכות ביאת מקדש ו, ט.
[10] משנה יבמות נט, א.
[11] רמב"ם הלכות איסורי ביאה יט, א. חינוך מצווה רעד.
[12] רמב"ם שם יז,ה.
[13] רש"י ויקרא כא טו וחזקוני שם.קידושין עז, ב. רמב"ם הלכות איסורי ביאה יט, א.
[14] משנה יבמות סא, א. רמב"ם הלכות איסורי ביאה יז, יב.
[15] יבמות סא, א.