אריאל

*אריאל: שם שנתנו חכמים לבית-המקדש* ולמזבח-העולה*.

השם 'אריאל' מובא בישעיה: 'הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד'[1], כשכוונתו, לדעת הפרשנים, למזבח העולה. כך גם נאמר ביחזקאל: 'והאריאל שתים עשרה אורך בשתים עשרה רוחב רבוע'[2] כשהכוונה למזבח העולה[3]. חכמינו ז"ל כינו שם זה לבית המקדש[4].

המקדש: מבנה המקדש דומה בצורתו לארי, כמובא במשנה: 'מה ארי צר מאחריו ורחב מלפניו אף ההיכל צר מאחריו ורחב מלפניו'[5].

ושתי שיטות עיקריות נאמרו בפירוש משנה זו:

א. ההיכל* היה מאה אמה אורך על מאה אמה רוחב, אלא שבמזרח היתה חזית ההיכל רחבה ביחס לכותל המערבי של קודש הקדשים שהיה צר באמות אחדות[6].

ב. יש מפרשים שהאולם* במזרח ההיכל השתרע לרוחב מאה אמה מצפון לדרום, וממנו, במרכז, התמשך ההיכל וקודש-הקדשים* לאחור למערב, כשרוחב המבנה האחורי שבעים אמה בלבד. בכך, היה ההיכל בכללותו רחב בחזית וצר בחלקו האחורי[7].

המקדש – אריאל

חכמים מצאו דמיון בין ההיכל והאריה, שכן חזית ההיכל רחבה כאריה רובץ (ראה בציור מימין), ואילו אחורי ההיכל צר ביחס לחזית (ראה ציור משמאל).

המזבח: כאמור, מזבח העולה נקרא 'אריאל'. יש מפרשים על שם האש שירדה מן השמים כגחלת אש הדומה בצורתה לארי ורבוצה על גבי המזבח[8].

מן המדרש

הנמשלים לאריה

"אריה שאג: בוא וראה: בית המקדש נקרא 'אריה', שנאמר (ישעיה כט): 'הוי אריאל אריאל', ומלכות בית דוד נקרא 'אריה', שנאמר (יחזקאל יט): 'מה אמך לביא בין אריות רבצה'. ישראל נקרא 'אריה', שנאמר (בראשית מט): גור אריה יהודה...'." (שמות רבה כט, ט)

לשיטת הרמב"ם האולם ('בית החליפות') המקיף את ההיכל חזיתו רחבה (ראה בציור תוכנית הבית). בצד מזרח לכיוון פתח האולם הכותל מתרחב מעט. לעומת האמור, 'בית החליפות' הולך וצר ככל שהוא פונה למערב.

---

[1] ישעיה כט, א. עיין שם בתרגום, ברש"י, ברד"ק ואחרים.

[2] יחזקאל מג, טז.

[3] מידות ג, א.

[4] ראה ברכות יח, א. הוא הכה את שני אריאל... שלא הניח כמותו לא במקדש ראשון... וברש"י שם. וראה משנה מידות ד, ז.

[5] מידות ד, ז.

[6] רמב"ם פירוש המשניות שם, וראה את הציור בתרגומו של הרב קאפח שם. וראה עזרת כהנים. ועיין בכס"מ הלכות בית הבחירה ד, ד.

[7] תפא"י מידות שם, יכין אות עח, ותיו"ט שם. ועיין בראב"ד הלכות בית הבחירה שם שנראה שסובר כדעתם.

[8] רד"ק ומצודת ציון יחזקאל מג, טו. על פי יומא כא, ב.