ארגז
- יוסי ורדי
- 10 בפבר׳ 2022
- זמן קריאה 2 דקות
*ארגז: ארגז, כמין ארון, אותו שיגרו פלישתים כדורון לאלהי ישראל.
הארגז בקדש הקדשים: בעת נשבה ארון הברית* בידי פלשתים, במלחמה עם ישראל בימי עלי, הועבר הארון מעיר לעיר בארץ פלישתים והפיל חללים רבים בשדות פלשת. סרני פלשתים הגיעו להכרה, שהאסון בא להם מיד ה' על שלקחו את הארון בשבי. מתוך רצון לכפר על עצמם, החליטו להחזירו לישראל, זאת, בתוספת דורון של כלי זהב שהושם בארגז כדי לפייס את אלהי ישראל. ככתוב: 'ועתה קחו ועשו עגלה חדשה אחת, ושתי פרות עלות אשר לא עלה עליהם עול, ואסרתם את הפרות בעגלה, והשיבותם בניהם [את העגלים שלהן] מאחריהם הביתה [להווכח, שלמרות העגלים שמאחור הפרות ממשיכות קדימה]. ולקחתם את ארון ה', ונתתם אותו אל העגלה, ואת כלי הזהב אשר השבותם לו אשם תשימו בארגז מצדו'[1]. ארגז זה הונח בסופו של דבר בקדש הקדשים[2]*.
הארגז כבסיס לספר התורה: מדברי חז"ל עולה, שבתקופת בית ראשון*, הוצב הארגז לצד ארון ברית ה' בקדש הקדשים, יחד עם עוד שלשה דברים שעמדו שם למשמרת. כן עולה מדברי חז"ל שעל ארגז זה הצמוד לארון הונח ספר התורה שכתב משה[3]. הדבר נלמד מן התיאור של העברת הארון מבית אבינדב בגבעה, ככתוב: 'וַיַּרְכִּבוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים אֶל עֲגָלָה חֲדָשָׁה וַיִּשָּׂאֻהוּ מִבֵּית אֲבִינָדָב אֲשֶׁר בַּגִּבְעָה', ובהמשך נאמר עוד: 'וַיִּשָּׂאֻהוּ [את הארגז ואת ספר התורה המונח עליו] מִבֵּית אֲבִינָדָב אֲשֶׁר בַּגִּבְעָה - עִם אֲרוֹן הָאֱלֹהִים' ומן התוספת המתארת כי נשאו דבר נוסף בצמוד לארון האלקים, למדו חז"ל שנשאו את ספר התורה של משה על ארגז זה[4]. בסוף תקופת המלכים גנז יאשיה* את ארון הברית במקדש במטמוניות עקלקלות, ועמו יחד נגנזו יתר הדברים שבקדש הקדשים והארגז ביניהם[5].
הארגז וספר התורה
לאחת מן הדעות בתלמוד, העמידו מצד ארון הברית את הארגז ששיגרו הפלישתים לישראל. על ארגז זה הונח ספר התורה שכתב משה.
[1] שמואל א ו, ז- ח.
[2] חז"ל בבתרא יד, א. למדו את צירופו לארון הברית בקדש הקדשים מדרשת הפסוק 'בצידו', עיין שם.
[3] בבא בתרא יד, א. ובמדבר רבה ד, כ.
[4] שמואל ב ו, ג – ה. ובמדבר רבה ד, כ.
[5] יומא נב, ב. ועיין ברש"י שם את הלימוד מדוע צורפו חפצים אלה לארון הברית. וראה הוריות יב, א. וירושלמי יומא ה, ב. עיין בילקוט שמעוני רמז שעב על התורה, שהשמיט את היות הארגז בקדש הקדשים. כן עיין רמב"ם הלכות בית הבחירה ד, א. שהשמיט את גניזת הארגז. עיין מנחת חינוך מצוה צה. שכתב, שהרמב"ם מביא בתיאור קדש הקדשים את מציאותם של מטה אהרן וצנצנת המן, ומסביר ששני דברים אלו מפורשים בפסוקים.