אצבע צרדה
- יוסי ורדי
- 10 בפבר׳ 2022
- זמן קריאה 2 דקות
*אצבע צרדה: אצבע שמכים בה לעורר את הכהן הגדול בליל יום הכיפורים.
בליל יום הכיפורים נשאר הכהן הגדול ער כל הלילה בתלמוד תורה, זאת, כדי שלא יבוא לידי קרי, וייטמא וייפסל לעבודת היום. אחד מן האמצעים שננקטו לשמור על עירנותו, היה, שבכל עת שראו שהכהן עומד להירדם, היו משמיעים קול בעזרת אצבע צרדה1.
במשנה נאמר: 'ביקש להתנמנם [בליל יום הכיפורים] - פרחי כהונה מכים לפניו באצבע צרדה'[1].
יש מן הראשונים שרצה לפרש, שהיא האצבע הסמוכה לאגודל[2]. אולם במדרש מובא, שאצבע צרידה היא האצבע האמצעית הנקראת אמה[3].
וכתבו הראשונים, שהיו מהדקים את האמה לאגודל ושומטים בחוזקה על כף היד ובכך נשמע הקול[4].
ויש שפירשו, שהיו מכים את האגודל עם האצבע הסמוכה לה בכח, והרבה בני אדם עושים כך בעת הזמר, ומשמיעים בכך קולות נעימים[5].
בירושלמי נחלקו חכמים: יש מי שאומר, שהיו משמיעים קול נעימה באצבע צרדה בפה, ויש מי שאומר, שעשו קולות בקצב באצבע צרידה ביד[6].
אצבע צרדה
בליל יום הכיפורים מכים לפני הכהן הגדול באצבע צרידה ראה ציור) אם ראוהו מתנמנם.
[1] יומא א, ז.
[2] רש"י יומא יט ב, זאת, לאור הגמרא האומרת: 'מאי צרדא? אמר ר' יהודה צרתא דדא ומאי היא? – גודל'. ופירש רש"י 'צרה – סמוכה', כאשה הצרה לרעותה. כך גם פירש רש"י במנחות לה, ב. והתוספות במנחות ד"ה 'וכמה שיעוריהו' כתבו שפירושו אינו מסתבר, שכן, אי אפשר להשמיע קול אלא בהכאת האמה על האגודל.
[3] ראה תנחומא פרשת בא, יד: 'שיעור רצועה של תפילין של יד… עד אצבע צרדה, ומה 'צרדה'? - אצבע אמצעית!' וראה בתוספות מנחות לה, ב, ד"ה 'וכמה שיעורייהו' המביאים מדרש זה. כן הביאו שני מקורות שהביא הערוך: א. התוספתא ליומא (א, ט): 'איזוהי אצבע צרדה? - זו אצבע גדולה של ימין', כלומר, האמה, האצבע הארוכה. ב. הביאו מדברי הקליר בפייט שייסד בפרשת שקלים: 'גיא וכל עפרה בצרדה הכילו', פירושו, על פי הפסוק בישעיה מ: 'וכל בשליש עפר הארץ', והיינו, אצבע אמצעי שהוא שלישי, וכביכול הכיל הקב"ה את כל הארץ בקצה האצבע השלישית.
[4] רש"י יומא יט, ב.
[5] רמב"ם בפירוש המשנה יומא, א, ז. ורצה הרב קאפח שם להסביר, שאצבע צרדה לדעת הרמב"ם היא האגודל. אולם שיטת הרמב"ם היא כמובא בתוספתא, במדרש ובתוספות, שאצבע צרידה היא אצבע האמה. ראה הלכות תפילין (ג, יב) שכתב: 'ואורך רצועה של יד כדי שתקיף את הזרוע… ותמתח רצועה אחת על אצבע אמצעית, ויכרוך ממנה על אצבעו שלש כריכות ויקשור'. ומקור דבריו זו הגמרא במנחות לה, ב: 'כמה שיעורייהו?… עד אצבע צרדה'. כלומר, אצבע צרידה לדעתו, אצבע אמצעית.
[6] ירושלמי יומא, א, ז. מחלוקת רב חונא, ורבי יוחנן שם, וראה שם בפרשנים.