בור הגוּלה

*בור הגוּלה: בור קבוע של מים במקדש. סביב הבור הוקמה לשכה עבור מערכת אספקת המים ומשם היו מספקים מים לכל העזרה*[1].

בור הגולה נחפר במקדש בימי בית שני* בצפון העזרה[2], זאת, כתחליף לים שעשה שלמה*. הבור נחפר כמאגר מים לאספקת מים לעזרה לצורך עבודת הקרבנות. לשאיבת המים בכמויות גדולות, הותקן בבור גלגל גדול המעלה את המים במהירות אל פני העזרה, משם הועברו המים לאמות המים שבעזרה. הלשכה שנבנתה סביבו נקראת 'לשכת הגולה'*, הנקראת בשם זה על שם הגלגל[3].

בור הגולה בדברי הפרשנים: יש אומרים שנקרא 'בור הגוֹלה' על שם עולי הגולה אשר כרו את הבור כשעלו מבבל[4]. עוד יש מי שפירש, שהגלגל נועד לצורך הכיור*, לשלשל אותו עם לילה לתוך הבור, כדי שלא יפסלו מימיו בלינה*[5]. נאמרו בענין זה פירושים אחרים, ראה בפרשני המשנה[6].

בור הגולה

מבט לעבר צפון העזרה, הלשכה משמאל היא לשכת בור הגולה - בה נראה גלגל גדול לשאיבת המים לצורך העבודה בעזרה.

הלכה היא שניתן לשאוב מבור הגולה בשבת, למרות הרעש העולה מהפעלתו, שכן, 'אין שבות במקדש'[7].

הבורות בהר הבית

בציור נראה אחד הבורות החצובים במעבה האדמה בהר הבית. את המים ללשכת הגולה ולשטיפת העזרה הביאו מבור כדוגמת הבור שבציור.

---

[1] משנה מידות ה, ד.

[2] קיימים הבדלי גרסאות האם לשכה זו היתה בצפון העזרה או בדרומה. ראה מסכת יומא, יט, א. שהיתה בצפון וכן פסק הרמב"ם בית הבחירה ה, יז. מאידך מצינו במידות ה, ד. שהיתה בדרום.

[3] רמב"ם פירוש המשנה לעירובין י, יד. ד"ה ובור הגולה. וכן בד"ה 'חקר'.

[4] ברטנורא שם.

[5] שיטת ראבי"ה, הובאה בתוי"ט מידות ה, ד. הדבר מחייב הסבר, שכן לשכת הגולה היתה בצפון, ואילו הכיור היה בדרום בין האולם ולמזבח. וראה מסכת תמיד א, ד. וצ"ע.

[6] רבינו יונתן סוף מסכת עירובין ותפארת ישראל מידות שם, יכין אות כט.

[7] עירובין י, ד. ופירוש המשנה לרמב"ם שם.