אשם שפחה חרופה
- יוסי ורדי
- 10 בפבר׳ 2022
- זמן קריאה 2 דקות
*אשם שפחה חרופה: אשם שמביא אדם הבא על שפחה חרופה.
נאמר בתורה: 'ואיש כי ישכב את אשה שכבת זרע והיא שפחה נחרפת לאיש… והביא את אשמו לה'… וכיפר עליו הכהן באיל אשם'[1]. ופירשו חכמים, שמדובר באדם הבא על אשה, שחציה שפחה וחציה בת חורין ומקודשת לעבד עברי, חייב להביא אשם הנקרא: 'אשם שפחה חרופה'[2]. דין זה שונה מדין אדם מישראל הבא על נערה מאורסה שדינם מיתה, ואילו כאן, שהאשה עדיין שפחה, ומאורסת לעבד עברי, לפיכך הקלה התורה בענשם.
'שפחה חרופה': המושג 'שפחה נחרפת' יש לו הסברים שונים בדברי חז"ל וכן בדברי הראשונים, ומסקנת הדברים בפרשנים ובפוסקים, שמדובר בשפחה כנענית, שנפדתה בחלקה, ועתה חציה שפחה וחציה בת חורין[3]. ופירשו הראשונים, ש'נחרפת' ענינו, מלשון 'עם חרף נפשו', כלומר חרוף נפש למען השחרור, אף שפחה זו נפשה נחרפת, והולכת ומשתחררת מן השיעבוד[4].
במה דברים אמורים שמביאים אשם? בשפחה זו המקודשת לעבד עברי, ואמרה תורה, שהבא על שפחה שהתקיימו בה שלשת תנאים אלה, שניהם חייבים: האיש הבא על השפחה מביא קרבן אשם, והשפחה דינה מלקות[5].
התנאים להבאת האשם: האיש מביא את אשמו בין אם בעל בשוגג בין במזיד, בין בעל ביאה אחת בין בעל ביאות הרבה - מביא אשם אחד[6], זאת, בתנאי שהיה גמר ביאה. כן מדובר, שהשפחה אינה בתולה אלא בעולה, כמו כן, שנבעלה כשהיא מזידה והבעילה ברצונה ולא לאונסה. מאידך, היתה קטנה, או שבא עליה כשהיא ישנה, או שבא עליה שלא כדרכה פטור מלהביא קרבן[7]. שלא כמו האיש המביא אשם אחד על ביאות הרבה, האשה לוקה על כל ביאה וביאה[8]. גיל חיוב האיש בקרבן מתחיל בגיל תשע שנים ויום אחד[9].
קרבן אשם הינו איל* בן שנתיים ששוויו שני סלעים[10]. מעשה האשם וסדר הקרבתו עיין ערך אשם.
[1] ויקרא יט כ- כב.
[2] כדעת ר' עקיבא כריתות יא. ורמב"ם הלכות איסורי ביאה ג, ג. ואילו דעת ר' אלעזר בן עזריה, שהיא שפחה שכולה כנענית, ומקודשת לעבד עברי. ולדעת אחרים מדובר בשפחה כנענית שמקודשת לעבד כנעני.
[3] כריתות יא, א. דעת רבי יהודה, וראה את המחלוקת שם. רמב"ם איסורי ביאה ג, יג.
[4] ראה בגמרא כריתות יא, א. שנחרפת – לשון שינוי. וראה בפרשנים הראשונים על ויקרא יט, כ. שהתלבטו בפירוש המלה נחרפת, יש מי שאומר, מלשון 'חרפה' (אבן עזרא) יש מי שאומר, מלשון מסירות נפש (רשב"ם) ויש מי שאומר מלשון נעורים (רמב"ן) והכוונה אחת, ששפחה כנענית זו חציה משוחררת.
[5] משנה כריתות י: רמב"ם הלכות איסורי ביאה פ"ג הי"ד,הי"ז. וראה רמב"ם שגגות ט, ב.
[6] כריתות יא. רמב"ם שם הי"ד.
[7] כריתות יא. רמב"ם שם הט"ו.
[8] כריתות י, ב. רמב"ם איסורי ביאה ג, יד.
[9] רמב"ם שגגות ט, ג. ועיין שם בראב"ד.
[10] רש"י עה"ת ויקרא ה ט, רמב"ם הלכות מעשה"ק פ"א הי"ד. רמב"ם הלכות פסולי המקודשים פ"ד הכ"ב.