בורית כרשינה
- יוסי ורדי
- 10 בפבר׳ 2022
- זמן קריאה 2 דקות
בורית כרשינה: חומר המופק מן הצומח[1] אשר נועד להשביח את הציפורן*.
שני סוגי סממנים מונים חכמים[2] ברשימת סממני הקטורת. סוג אחד: סממנים נותני ריח שהם גוף מעשה הקטורת*. סוג שני: סממנים נלוים להשבחת ריח הסממנים או לנקיונם. בורית כרשינה נמנית על הסממנים הנלוים, להשבחת הציפורן או לנקיונה.
בורית כרשינה כחומר השבחה: סממני הקטורת עברו תהליך של השבחה ואשפרה, בעיקר סממן הציפורן[3], כדי לחזק את ריחו בעת שתשלוט בו האש. זו לשון הרמב"ם: 'כיצד מפטמין את הקטרת? [שלב ראשון] מביא תשעה קבין בורית כרשינה, ושף בה את הצפורן, ואחר כך שורה את הצפורן באחד ועשרים קב של יין קפריסין*, או יין לבן ישן חזק ביותר. [שלב שני] אחר כך שוחק כל אחד מן הסמנים בפני עצמו הדק [בנפרד]. [שלב שלישי] וכשהוא שוחק [הכל יחד] אומר: הדק היטב הדק היטב, כל זמן ששוחק ומערב הכל'. תהליך זה משביח את הסממנים, וכך נראה מלשון הירושלמי, שם מובא, שבורית כרשינה, דבר נאה הוא, לפיכך משביחים את הציפורן באמצעות חומר זה[4].
בורית כרשינה
בורית כרשינה היא חומר מן הצומח המנקה ומשפר את ריח הציפורן. אחת מהשערות החוקרים היא, שמדובר ב'בקית הכרשינה'. הציור באדיבות פרופ' זהר עמר בספרו 'ספר הקטורת'.
בורית כרישנה – כחומר ניקוי: יש אומרים, שבורית כרשינה היא מין סבון[5] שנועד לנקות וליפות את הציפורן*. באשר לשם 'כרשינה', יש אומרים שהוא שם לואי, כלומר, שם המקום ממנו באה הכרשינה. ויש אומרים, שזה שם העשב שהוא בעל תכונות נקיון[6].
מצוה מן המובחר: מן העובדה המובאת בברייתא,[7] שניתן להשתמש בחומרים אחרים להשבחת הציפורן, או לנקיון הסממן, כגון מי רגלים*, הדבר מלמד, כי סוג החומר אינו מעכב, וניתן להשתמש בחומר חילופי. יש שכתבו שאפילו אם חיסר לגמרי את ההשבחה בבורית כרשינה אין איסור בדבר, ולא נאמר הדבר אלא כמצוה מן המובחר לנהוג כן[8].
[1] ראה שבת צ, א.
[2] כריתות ו, א.
[3]הלכות כלי המקדש פרק ב, ה. ראה ערוך ערך 'פטם' הראשון, שם כתב שפיטום ענינו בישום ריקוח והשמנה.
[4] ירושלמי יומא ד, ה.
[5] רש"י כריתות ו. ד"ה "בורית".
[6] רש"י כריתות ו. ד"ה "כרשינה".
[7] כריתות ו, א.
[8] בית יוסף אורח חיים קלג. וראה כלבו סימן לח, שהביא דעה שהמחסר את השיפה בבורית כרשינה חייב מיתה, וצ"ע, שכן, בורית כרשינה אינה נמנית על אחד עשר הסממנים, אלא כחומר השבחה בלבד, וראה שם בבית יוסף שהוכיח את שיטתו כנ"ל. כן ראה ב'באר שבע' כריתות פרק א, ד"ה 'חיסר', שכתב, שחיסרון של בורית כרשינה אין בו כדי לחייב מיתה.