בית אבטינס
- יוסי ורדי
- 10 בפבר׳ 2022
- זמן קריאה 2 דקות
*בית אבטינס: משפחת כהונה הממונה על מעשה הקטורת.
משפחות כהנים היו בירושלים, שהיו מופקדים במקדש על תחומים מוגדרים. כגון: משפחת בית-גרמו*, שהיתה אחראית על הכנת לחם-הפנים*, אשר הכינה את הלחם ב'לשכת עושי לחם הפנים בבית המוקד. כך גם משפחת בית אבטינס, היו אחראים על מעשה-הקטורת*, כלומר, היו אחראים על הכנת הקטורת, שחיקתה ופיטומה, והוקצתה לה לשכה מיוחדת בעזרה* היא הנקראת לשכת-בית-אבטינס*.
משפחת בית אבטינס: בתלמוד[1] נזכרת משפחה זו, שם מתואר, שמשפחת בית אבטינס היו אנשי מקצוע ומומחים בהכנת הקטורת. סוד הכנת הקטורת עבר מדור לדור, עד שחכמים הזכירום לגנאי, שכן, נמנעו מללמד את חכמי ישראל את סוד הכנת הקטורת, ולא לימדו אלא לבני משפחתם. דבר יסודי שהעסיק את חכמי ישראל היתה השיטה, כיצד מעלים את עשן הקטורת שהיה מיתמר ועולה כמקל. לימים דרשו העלאה בשכרם ומשלא נענו שבתו ולא באו לעבודה במקדש. משלא נמצאו מחליפים מתאימים, העלו חכמים את שכרם מעשרים וארבעה מנים, לארבעים ושמונה מנים.
תחילה החילו עליהם חכמים את הכלל האמור בפסוק: 'שם רשעים ירקב' והיו מזכירים אותם לגנאי. אולם לאחר החורבן, מהסכימו ללמד את סוד הקטורת לאחרים חדלו חכמים מלספר בגנותם.
לשכת בית אבטינס
בציור - לשכת בית אבטינס כפי שנראתה בערב יום הכיפורים. במרכז מלמדים את הכהן הגדול את עבודת החפינה המיוחדת ליום הכיפורים. מימין ומשמאל נראים אנשי בית אבטינס כותשים את הקטורת מחדש ערב יום הכיפורים. ברקע נראים כדים מיוחדים ובהם סממני הקטורת.
האם משפחת בית אבטינס היו כהנים?
מדברי חז"ל בכמה מקומות עולה, שמשפחת בית אבטינס היתה משפחת כהנים, שכן, מסכת תמיד שהיא מסבת עבודת הכהונה פותחת בחובת השמירה של הכהנים על לשכת בית אבטינס[2]. לשכה זו היתה אחת משתי הלשכות של הכהן הגדול[3]. בלשכה זו השביעו את הכהן הגדול ערב יום הכיפורים[4] ושם היה דורש בליל יום הכיפורים[5]. בצד לשכה זו היה גם מקוה של כהן גדול[6]. עוד נאמר בענין הקטורת, ש"כל מעשיה לא יהיו אלא בקודש"[7], כלומר, בעזרה ובכלי שרת. כך הביא הרמב"ם להלכה בהלכות כלי המקדש[8] זאת על פי הפסוק[9]: "קדש קדשים תהיה לכם". נראה מכאן, שדוקא כהנים מתעסקים בפיטום הקטורת. ממילא יש לומר שמשפחת בית אבטינס כהנים היו.
לשכת בית אבטינס
במהלך ימות השנה, כתשו את הקטורת וחידשו אותה, כדי שתתן את ריחה, ולא תתעפש. בציור נראית הלשכה בעת הכנת סממני הקטורת, כשהכהנים מוציאים אותה כדי לרענן אותה.
מן האגדה
מעלתן של בית אבטינס
"בדברים הללו מזכירין אותן לשבח, שלא יצאה אשה של אחד מהן מבושמת מעולם. ולא עוד אלא כשהיה אחד מהן נושא אשה ממקום אחר היה פוסק עמה שלא תתבשם". (ירושלמי יומא ג, ט)
[1] יומא לח, א. ירושלמי יומא ג, ט. שקלים ה. א.
[2] תמיד כה, בף ורש"י שם.
[3] יומא יט, א.
[4] יומא יח, ב.
[5] יומא יח, ב.
[6] יומא לא, א.
[7] כריתות ה, א.
[8] ב, ו.
[9] שמות ל, לו.