ביסא

*ביסא: כלי שרת במקדש שבו בוללים את השמן והסולת של המנחה[1].

'ביסא' הוא כינוי בארמית לקערה*, שהיא כלי השרת* הנזכר בקרבן הנשיאים בתורה[2]. הקערה במקדש נועדה בין השאר להניח בה את מרכיבי המנחה השונים: הסולת, השמן והלבונה, ככתוב: 'שניהם מלאים סולת'[3]. מצינו בלשון המשנה והתוספתא שימוש בלשון 'קערה', אך באשר למנחה משתמשת התוספתא והגמרא בכינוי הארמי 'ביסא'. הרמב"ם קורא לקערה בשם הסתמי 'כלי'. כלי שרת זה מצרף את מרכיבי המנחה ומקדש אותם למזבח[4].

מצינו מחלוקת בין הראשונים בשאלת בלילת המנחה, האם נעשית תחילה בכלי שרת הנקרא 'ביסא', ואחר כך משלימים את מעשה המנחה בכלי שרת אחר הנקרא אף הוא 'ביסא', לעומת דעה אחרת האומרת שתחילה נותנים את המנחה בכלי חולין, ואילו בשלב היציקה נותנים את המנחה בכלי שרת הנקרא בלשון חז"ל 'ביסא'. עיין ערך 'בלילה' ו'יציקה'.

ביסא

כלי שרת לבלילת הסולת השמן והלבונה של המנחות.

---

[1] ראה רש"י מנחות ז, א. ועיין ערך 'קערה'.

[2] במדבר ז, פה.

[3] שם ז, עג.

[4] עיין ערך 'צירוף כלי'.