בית הטבילה

בית הטבילה: בית טבילה הוא שם למקוה שבמקדש. מקוואות כעין אלו הוקמו כדי לשמש כהנים וישראלים הנכנסים לחצרות המקדש[1].

מקואות אחדים נזכרים בדברי חז"ל בהקשר לעבודת הכהנים, כגון, בית טבילה עבור הכהן הגדול. כמו כן, הוקמו מקוואות עבור כלל הכהנים שנקבעו במקומות שונים בהר הבית. כן היה מקוה מיוחד בהר המשחה להכנת אפר פרה אדומה. עוד מצינו מקוואות שהוכנו לכלל אנשי ירושלים ולעולי הרגל כהכנה לקראת עלייתם למקדש.

בית הטבילה מתחת לבית המוקד

בציור נראה כהן היורד מבית המוקד ב'מסיבה' ונרות דולקים בצידיה (משמאל למעלה). בבית הטבילה נראים מקוואות וכהן טובל במקוה (מימין למטה). אגף אחר במקוה הוא 'בית הכסא של כבוד' (הפתח בכותל מימין) – 'מצאו פתוח בידוע שאין שם אדם'. לאחר הטבילה התחממו הכהנים סביב המדורה, (במרכז הציור למעלה).

בית הטבילה שבבית המוקד*: מקוה מרכזי עבור כהני המקדש שימש המקוה שמתחת לבית המוקד, מקום מגורי הכהנים בשהייתם במקדש ומקום השמירה של הכהנים. עם השכמת הבוקר היו הכהנים יורדים מבית המוקד לבית הטבילה. לפי המתואר במשנה, היו יורדים במסיבה*, כלומר, מדריגות שהותקנו בצורה סיבובית. מדריגות אלו הובילו למחילה ההולכת תחת הקרקע מתחת לחצרות המקדש עד לבית הטבילה, וכך טובלים בו לקראת העבודה[2]. גם כהן שאירע לו קרי היה טובל שם. לאחר הטבילה היה חוזר לבית המוקד, ויושב עם אחיו הכהנים בצד של חול, וכשנפתחות דלתות העזרה, יוצא חוץ לעזרה לביתו, שכן טבול-יום* אינו רשאי להיכנס לעזרה[3]. מתואר בדברי חז"ל, שבבית טבילה זה היתה מדורה שנועדה לכהנים הטובלים, להתחמם ולהתייבש כנגדה לאחר הטבילה. כן מתואר, שהיה בה 'בית כיסא של כבוד', וזה היה כבודו: 'מצאו נעול - בידוע שיש בו אדם. מצאו פתוח - בידוע שאין בו אדם'[4]. בבית המוקד היתה לשכה הנקראת הנקראת 'לשכת בית המוקד'*, שממנה ירדו לבית הטבילה. יש אומרים שזו היתה הכניסה העיקרית לבית הטבילה, דרכה נכנסו למקוה כל הכהנים הנמצאים בבית המוקד כולו[5]. לעומתם יש אומרים, שהיו שני בתי טבילה בבית המוקד, האחד: ירדו אליו באמצעות מסיבה שנקבעה ברצפת בית המוקד, והשני ירדו אליו דרך 'לשכת בית המוקד' שם היה בית טבילה נוסף[6].

מקוה שעל שער-המים*: במשנה נזכר מקוה בסמוך ללשכת בית-אבטינס*: מקוה זה נועד לכהן הגדול, שכן, המקוה סמוך ללשכה בה למד את סדר הקטרת הקטורת בקודש הקדשים. מקוה זה היה מעל שער המים[7] ובחול היה, ושם טבל את טבילתו הראשונה מתוך חמשת הטבילות של יום הכיפורים, טבילה שאינה מתקיימת בקודש[8]. המים למקוה זה הגיעו באמת מים* ממעיין עין-עיטם*[9].

מקוה של כהן גדול מעל שער המים

בית הטבילה של כהן גדול, בו טבל טבילה ראשונה ביום הכיפורים, היה מעל שער המים (השער נראה במרכז הציור) ומקומו בחול – מחוץ לאויר העזרה.

מקוה שעל גבי לשכת בית-הפרוה*: בית טבילה נוסף נזכר כמקוה מעל לשכת בית הפרוה*. מקוה זה מקומו בקודש*, כלומר, בחלל העזרה, שם טבל הכהן הגדול בעת שהחליף את בגדיו מעבודה לעבודה ארבע מן הטבילות הנוספות שחייב לטבול ביום הכיפורים[10]. יש אומרים, שבית טבילה זה נבנה במישור אחד עם רצפת העזרה. לאור האמור, לשכת המדיחים* היתה תחתיו מתחת לפני הקרקע, ומתוך לשכה זו עלו במסיבה למקוה שבעזרה[11]. מאידך, יש אומרים שרצפת לשכת המדיחין נבנתה בשווה לרצפת העזרה, ובקומה שמעליה נבנה בית הטבילה. ובאשר למסיבה המוליכה אליו, זו נבנתה בעזרה מחוץ ללשכת המדיחין והוליכה אל בית הטבילה הנמצא מעל[12].

המקוה שבקודש מעל בית הפרוה

הכהן הגדול ומלויו נראים בדרכם אל בית הטבילה שבקודש. הכהנים מאחוריו נושאים בגדי לבן להחלפת בגדי הזהב. שער הכניסה מוסתר על ידי כהנים המחזיקים סדין של בוץ. מתחת לשער בית הטבילה, נראה פתח 'בית הפרוה' הנמצא מתחת בית הטבילה.

מקוה בלשכת המצורעים*: בית טבילה מיוחד נקבע בלשכת המצורעים שבעזרת נשים. מקוה זה נועד בעיקרו לטהרת-המצורע*, הטובל ביום השמיני לטהרתו במקוה זה כהכנה להכנסת בוהן יד ורגל* לעזרת-ישראל. טבילה זו מתקיימת ביום השמיני לטהרתו למרות שטבל ביום השביעי, שכן הורגל בטומאה לפיכך תיקנו לו טבילה זו[13]. עם זאת, יש דעות[14] שמקוה זה נועד לא רק למצורעים, אלא לכל מי שבא לעזרה טהור וטרם טבל לעבודה ולהקרבה, לפיכך הוקם מקוה זה לנכנסים לעזרה[15].

בית הטבילה בלשכת המצורעים

המצורע נכנס לטבול במקוה שבעזרת נשים הסמוך לשער ניקנור. יש דעות, שמקוה זה שימש לטבילתם של אנשים טהורים בטרם כניסתם לעזרה, וכן לכהנים הנכנסים לעבודה.

בתי טבילה נוספים במקדש וסביבתו: מדברי חז"ל למדים אנו על קיומם של בתי טבילה נוספים.

א. ים של שלמה*. יש מן החכמים בגמרא האומרים, כי הים שימש כבית טבילה לכהנים[16]. להלכה מצינו, שהים מוגדר כמקוה, ונועד בימי בית ראשון לקידוש ידים ורגלים[17].

ב. בית טבילה בהר המשחה*. במשנה נזכר בית טבילה במקום שריפת הפרה בהר המשחה, לטבילת הכהן השורף את הפרה, והקפידו לבנות אותו על גבי מקום חלול מפני הטומאה[18].

​הים שעשה שלמה

לדעה אחת בתלמוד, שימש ה'ים שעשה שלמה', 'בית טבילה של כהנים'. באשר למיקומו המדויק של ה'ים' אם בעזרה או מחוצה לה, עיין ערך 'ים של שלמה'. מימין ל'ים', נראה זרם המים המגיע מאמת המים הבנויה במקדש. מים אלה הגיעו מ'עין עיטם'. מסיבה זו, הוגדר ה'ים' כמקוה.

ג. בתי טבילה בירושלים. במשנה מתוארת צורתו המיוחדת של בית הטבילה כפי שנהגו לבנותו בירושלים. מקוה זה נבנה באופן המאפשר להבחין בין הכלים הטהורים והטמאים: 'כל הכלים הנמצאין בירושלים: דרך ירידה לבית הטבילה - טמאין, דרך עלייה – טהורין', שכן, נבנתה מחיצה להפרדה בין היורדים למקוה והעולים ממנו[19].

מקוה בירושלים

אנשים מביאים את כליהם לטבילה במקוה. המקוה מחולק לשנים, מימין למעלה נראים מביאי הכלים הטמאים אל המקוה - 'דרך ירידה'. במרכז (בתוך המקוה) האחראי על הטבילה. משמאל (במדרגות) נראים אלו היוצאים עם הכלים הטהורים לאחר הטבילה – 'דרך עליה'.

---

[1] מידות ב, ה. עיין שם תפא"י אות מו, וברטנורא שם ותוי"ט שם.

[2] תמיד א, ב.

[3] תמיד א, א. ומידות א, ט. וכן רמב"ם בית הבחירה ה, י. כן מובאת שם דעת ר' אלעזר בן יעקב, הסובר, שהיה הכהן יוצא מבית הטבילה ישירות לחיל* דרך מסיבה שהיתה פתוחה לחיל, והלכה כחכמים.

[4] תמיד א, א. רמב"ם בית הבחירה ח, ז.

[5] רמב"ם בית הבחירה ה, י. וראה רמב"ם שם ח - ה, ו, ז. ומסתבר שגם שם כוונתו כנ"ל.

[6] המפרש לתמיד ל, א.

[7] ובגמרא יומא לא, א. מתקיים דיון על מיקומו מעל השער ומידותיו המדוייקות, עיין שם. עיין ערך 'עין עיטם'.

[8] יומא לא, א. רמב"ם עבודת יום הכיפורים ב, ב.

[9] יומא לא, א. ועיין רש"י שם ד"ה 'עין עיטם' וע"ע אמת המים.

[10] משנה יומא ג, ו. רמב"ם עבודת יום הכיפורים ב, ג.

[11] תוספות יומא לא, א. ד"ה 'וכולן'.

[12] תוספות יום טוב ותפארת ישראל מדות ה, ג.

[13] משנה נגעים יד, ח. רמב"ם מחוסרי כפרה ד, א. נראה מדבריו שהמקוה נועד לטבילה זו בלבד ולא כמשתמע מדברי התוספתא, שהיה זה מקוה לכלל הציבור. הדבר תמוה, שכן, טבילה זו לא באה אלא מפני הספק, וקשה לומר, שלשם כך בלבד נבנה מקוה מיוחד בעזרת נשים. ועיין בתוספות יומא ל, ב. ד"ה נימא.

[14] תוספתא נגעים ח, ט.

[15] דעת רבי יהודה

[16] ירושלמי יומא ג, ח. לשיטה זו עמד ה'ים' מחוץ לעזרה, כי אם הכהנים טמאים אינם יכולים להכנס ולטבול בבית טבילה זה. עיין ערך 'ים של שלמה'.

[17] רמב"ם ביאת מקדש ה, טו.

[18] תוספתא פרה , ג, ט. רמב"ם פרה ג, ב.

[19] שקלים ח, ב. עין ערך 'טהרת עולי רגלים'.