בית הכסא של כבוד

בית הכסא של כבוד: בית הכסא בבית המקדש מקומו והלכותיו.

כבכל מקום בו מצויים הרבים – כן בית המקדש היה בו בית כסא עבור הכהנים ובאי המקדש. במיוחד באשר לכהנים המצווים לאכול מבשר הקרבנות, נזקקו לבית הכסא. כן אכלו מנחות שונות שהובאו במקדש, וממילא היו צריכים להסך את רגליהם. עוד מתואר במשנה, שהיו בין הכהנים כאלו שנתקלקלה קיבתם מרבוי אכילת בשר, ואלו בודאי נזקקו לבית הכסא[1]. כך גם הטובלים במקוה בבית המקדש נזקקו לבית הכסא לקיום טבילה בטהרה.

מקומות במקדש שם נזכר 'בית הכסא': במשנה נזכר מיקום בית הכיסא של בית המוקד*, כלשון המשנה: 'אירע קרי לאחד מהם [מהכהנים שבבית המוקד] יוצא והולך לו במסיבה ההולכת תחת הבירה... עד שהוא מגיע לבית הטבילה. ומדורה היתה שם ובית הכסא של כבוד...'[2]. מהמשנה עולה, שבית הכיסא היה במחילה מתחת לפני הקרקע משום כבוד המקדש, ומשתמע מלשון המשנה, שבית כסא זה היה בבית הטבילה במבנה של בית המוקד. מאידך, יש אומרים, שמה שנאמר, שהיה במסיבה תחת הבירה אין הכוונה שבית הכסא נמצא תחת הבירה והמקדש, אלא המסיבה שמתחת לבירה הוליכה אל בית הכסא מחוץ לתחום העזרה שבמקדש[3]. מאחר שהיו כמה וכמה מקוואות במקדש, היו צמודים אליהם בתי כסא, שכן הטובל צריך להתפנות בטרם יטבול, כמובא במשנה במקואות: 'בעל קרי שטבל ולא הטיל מים טמא'. מסיבה זו הכינו בית כסא בבית המוקד כדי שהטובל יטיל מים בטרם יטבול[4]. כמובא לעיל, כהן שנטמא בטומאת קרי היה מטיל מים, טובל במקוה, ויוצא מן המקדש, מסיבה זו קיומו של בית הכסא בבית הטבילה הכרחי. מאידך קיים כלל בהלכה, שכהן שהיסך רגליו במהלך העבודה ורוצה לשוב לעבודה טעון טבילה[5], ממילא מובן הצורך שבית הטבילה יכיל גם בית הכסא[6]. כן מצינו בגמרא, שהיה בית הכסא לכהן גדול בלשכת פרהדרין, שכן, היה מצוי שם במהלך השנה, ובמיוחד ערב יום הכיפורים בשבעת הימים שפרש מביתו ללשכתו שבמקדש[7].

בית כסא של כבוד

בבית הטבילה מתחת להיכל, נעשה 'בית כסא של כבוד' (בציור, דלת פתוחה בקיר מימין). על כך נאמר במשנה: 'מצאו פתוח בידוע שאין שם אדם'.

בית כסא של ציבור

לאבחנה בין 'בית כסא של כבוד' לבית כסא המקובל בתקופה הקדומה, קיים מימצא שהתגלה בחפירות הכותל, שם נראה בית כסא של ציבור, בו נהגו הכל לשבת זה ליד זה, בהעדר סדרי צניעות. בציור נראה שיחזור של מתקן שרותים צבורי (לטרינה) מן התקופה הרומית לאחר החורבן. לדעת אבי סולומון, ארכיאולוג מנהרות הכותל, זו הסיבה שקראו חכמים לבית כסא עם דלת נעולה - כבמקדש - 'בית כסא של כבוד'. (הציור מאת מרק קונין, באדיבות הקרן למורשת הכותל המערבי.)

בית כסא באפסוס

בית כסא ציבורי עשוי משיש כפי שנמצא באפסוס שבטורקיה.

---

[1] הרמב"ם בפירוש המשנה לשקלים ה, א. דן בשאלת חולי מעיים אצל הכהנים: 'היו הכהנים מהלכין על הרצפה כל היום ומתעסקין במים, ואין עליהם אלא בגד אחד בכל העתים, לפי שאסור להם לעבוד אלא בארבעה כלים: כתונת ומכנסים ומצנפת ואבנט - לא יוסיף ולא יפחות, ואוכלים בשר, ומחמת הנהגה זו מתרופפים טבעיהם, ונחלש כח אבריהם הפנימיים. והיה בן אחיה ממונה על רפואתם, ועל זה נתכוין באמרו: אחיה - על חולי מעים'.

[2] משנה תמיד א, א. מידות א, ג. רמב"ם בית הבחירה ה, יא.

[3] ראב"ד לתמיד כו, א.

[4] משנה מקואות ח, ד. רא"ש תמיד כו, א. ד"ה 'בית הכיסא'. ראב"ד שם, וכן פסקי תוספות אות ג, באר שבע לתמיד כו, א. תפארת ישראל אות ג. ואולם הרמב"ם פסק בהלכות אבות טומאה ה, ז. כר' יוסי, שהשימוש בבית הכיסא הוא רק לזקן וחולה ולא לאדם רגיל. ומתרץ היאיר נתיבות שבית הכיסא אכן עמד במקום זה.

[5] יומא כח, א. רמב"ם ביאת מקדש ה, ה.

[6] על פי רש"י ברכות סב, ב. ד"ה 'היתה שם'.

[7] עבודה זרה יז, א.