בית פגי

בית פגי: בית או שכונה הסמוכים לחומה המקודשת של ירושלים ומשמעותם לענין הלכה.

ממקומות שונים בדברי חז"ל עולה, כי היה סמוך לירושלים כפר בשם 'כפר פאגי'*[1] או 'בית פגי'[2]. מדברי המדרש נראה, שהיה זה מקום קרוב לירושלים, שכן, כשרצו לציין בהערכה את עולי הרגל הבאים מרחוק, דרשו חז"ל: 'שלש רגלים: הכל לפי רגליו של אדם: אין דומה הבא [לירושלים] מבית פגי [הקרוב לירושלים] להבא מבית פרסי[3] [הבא מארץ פרס המרוחקת]'. פעמים שהמושג נזכר בגמרא כ'חומת בית פגי', וממילא, יש להתייחס למושג זה כבית וחומה, הקשורים הלכתית זה לזה[4]. יש מן הפרשנים, שמצאו בשם זה תוכן מסוים, המלמד על משמעות המקום לעניני הלכה שונים. וכגון, ש'בית פגי' ענינו בית מאפה מחוץ לחומת ירושלים, ו'פגי' - מלשון 'פתבג המלך'[5], שכן, בבית זה, היו אופים לחמי תודה* ורקיקי נזיר*[6]. פירוש זה ואחרים נותנים משמעות למושג, והדבר מאפשר הבנה מעמיקה יותר של ההלכות דלהלן. הדעה שהיה זה בית מאפה מחוץ לחומה, תואמת את המציאות המתוארת בדברי חז"ל, שהיה כפר בשם 'בית פגי' מחוץ לחומת ירושלים. לעומת שיטה זו, יש שפירשו את המושג 'בית פגי', או 'חומת בית פגי', שענינו, חומת ירושלים המקיפה את בתי העיר, ועוצרת את התרחבות השכונות מחוץ לחומה - כדוגמת רסן הבהמה החוסם אותה בהליכתה. פירוש זה אינו תואם את המציאות, לפיה היה כפר מחוץ לירושלים, לפיכך יש ליצור אבחנה בין המקרים השונים הנדונים בהלכה בהקשר ל'בית פגי'.

בית פגי מוזכר בתלמוד בהקשר לארבע הלכות:

הלכה א - זקן ממרא: זקן ממרא, שהורה הלכה כנגד הוראת חביריו בבית דין הגדול[7], אם מעשה ההוראה של הזקן נעשה כנגדם במקום בו יושבים הסנהדרין בלשכת הגזית*, או אפילו מצאן בתחומי הר הבית והמרה עליהן - חייב מיתה, שכן, 'המקום גורם'[8], ככתוב: 'וקמת ועלית אל המקום'[9]. מאידך, אם הורה כנגדם מחוץ להר הבית[10], כגון, כשהם ב'בית פגי', כלומר מקום וכפר מחוץ לירושלים[11] והמרה עליהן שם, אינו חייב מיתה[12], שכן המראה זו נעשתה מחוץ ל'מקום'.

הלכה ב - סדר שחיטת קרבן תודה*: אדם ששחט את קרבן התודה* בעזרה*, הלכה היא, שלחם התודה צריך להיות בשעת השחיטה במקום שחיטת הקרבן, זאת, כשהלחם אפוי, שנאמר: 'על חלות לחם חמץ... על זבח תודת שלמיו'[13]. ודנו חכמים בשאלה, מה דין הלחם, כשנמצא בזמן שחיטה מחוץ לחומת הר הבית, כגון, שהלחם ב'בית פגי' הנמצא מחוץ לירושלים, האם לחם זה נתקדש - אם לאו, שכן, אינו במקום שחיטה[14]. ולאור דברי הראשונים, ש'בית פגי'[15] הוא בית מאפה ללחמי תודה, לפיכך, בין אם נמצא בית פגי מחוץ להר הבית, ובין אם נמצא מחוץ לירושלים הלחם לא נתקדש, אלא אם כן הובא בזמן שחיטה כשהוא אפוי לעזרה או לפחות להר הבית, שכן, הר הבית נקרא מקום שחיטה לענין זה, ככתוב: 'על חלות לחם'[16].

הלכה ג - הבאת קרבן פסח* לאסיר בירושלים: מובא במשנה: 'מי שהבטיחוהו להוציאו מבית האסורים... שוחטין עליו [את הפסח ויאכל כזית כאחד מן החבורה*]... ואין שוחטין עליו [קרבן פסח בשלמותו, כגון גדי קטן] בפני עצמו, שמא יביא את הפסח לידי פסול [שמא לא יוציאוהו מבית האסורים ונמצא הפסח בלא אוכלים ופסול]'[17]. אומרת על כך הגמרא, שהאיסור שנאמר, לא לשחוט גדי שלם עבור אסיר הנתון בבית הסוהר, הדברים אמורים כשנמצא בבית האסורים של נכרים, שגם אם הבטיחוהו להוציאו ערב הפסח*, עלולים הם לחזור בהם. מאידך, אם האיש נתון בבית סוהר של ישראל – רשאים לשחוט עליו גדי שלם בפני עצמו, שכן, אם הבטיחו - יקיימו, ככתוב: 'שארית ישראל לא יעשו עוולה ולא ידברו כזב'[18]. ומוסיפה הגמרא, שגם אם נתון בבית סוהר של נכרים, פעמים שאפשר לשחוט עליו גדי שלם, וכגון, שבית הסוהר נמצא לפנים מחומת ירושלים הסמוכה לבית פאגי (העומד אצלה בחוץ). כלומר, בית הסוהר מצוי בתחום החומה המקודשת של ירושלים, מעתה, גם אם הנכרים לא ישחררוהו, יסכימו להגיש לו את הגדי לאכילה בבית הסוהר בליל פסח[19].

הלכה ד - לינה* בעקבות הקרבת קרבן: 'בית פאגי', נזכר במדרש בהקשר לאכסניה של עולי רגל הסמוכה לירושלים. לאור האמור שואל המדרש, מה דינו של אדם העולה לרגל ממקומו באכסניה שבבית פגי, ומביא במקדש את הקרבנות שחייב בהם היחיד ברגל: האם רשאי לחזור למקומו באכסניה שמחוץ לחומה וללון שם, או שמא חייב ללון בירושלים, ככתוב: 'ופנית בבוקר והלכת לאהלך'[20]. ובלשון המדרש: 'שומע אני יאכלם בירושלם ויחזור וילין בבית פגי?' ותשובתו: 'ביום השמיני עצרת תהיה לכם' - עצרו הכתוב מלצאת[21]!' כלומר: לא יוכל לחזור לבית פאגי ללון שם, למרות היות האכסניה סמוכה לירושלים, אלא ילון בתוך חומת ירושלים המקודשת ולמחרת יחזור למקומו ב'בית פגי'.

מיקומו של 'בית פגי'

להלן שתים משיטות הראשונים:

שיטת הרמב"ם: 'בית פגי' מקומו מחוץ לחומת ירושלים (בציור מימין נראים עצים במורד הר המשחה - הר הזיתים - שם, ככל הידוע, היה 'כפר בית פגי').

שיטת רש"י: 'בית פגי' - שכונה בתוך חומת ירושלים (בציור, השכונה הנתחמת בחומה משמאל למקדש).

שיטות הראשונים: כאמור, יש שפירשו את המושג 'בית פגי', שענינו בית מאפה, ומקומו מחוץ לירושלים[22] - כמפורש עד כה, והדבר תואם את בעית הלינה ופתרונה כדלעיל. מאידך מצינו דעה, האומרת, שבית פגי ענינו: 'היקף חיצון של ירושלים, שהוסיפו עליה', כלומר, כאשר מוסיפים שכונה על העיר, ובית דין הגדול יוצא לקדש אותה בקדושת ירושלים לצורך אכילת פסחים וכד', תוספת זו של השכונה וחומתה נקראת 'בית פגי'[23]. לשיטה זו , 'בית פגי' מצוי לפנים החומה, נמצא, שאין זה תואם את המציאות המתוארת בדברי חז"ל בענין הלינה, בדבר קיומו של כפר בית פאגי מחוץ לחומת ירושלים[24]. כן מצינו דעה, ש'בית פגי', ענינו, כינוי לחומות ירושלים גופא, שכן, 'פגי' הוא לשון 'אכילה' ביוונית, וכוונת המושג לומר, ש'חומת בית פגי' עצמה מקודשת, ומן החומה הזאת ולפנים המקום ראוי לאכילת קדשים, כגון, קרבן פסח ושאר קדשים קלים*, וכן מעשר שני[25], וכך בבית פגי המצוי בתוך החומה. אף לשיטה זו אין הדבר עולה בקנה אחד עם דברי חז"ל בדבר קיומו של כפר 'בית פגי' מחוץ לחומת ירושלים.

מן המחקר

כפר בית פאגי מזרחית לירושלים

בספרות המחקר מתואר כפר בית פאגי סמוך לירושלים, ויש שמצאו קשר בין שם זה לעצי תאנה משובחים שגדלו במקום. מקומו מתואר למרגלות הר הזיתים בדרך יריחו כק"מ מזרחית לירושלים. קיימות עדויות שונות מן התקופה שלאחר החורבן, בדבר קיומו של כפר זה. כן קיימת עדות בדבר היות הכפר ישוב למגורי כהנים. במקום נמצאה מערת קבורה מן התקופה הסמוכה לחורבן, ובה שמות עבריים חקוקים על ארון קבורה, ביניהם שמות לויים, וכמו כן אנשים מן הגליל. (ארץ ישראל ושכנותיה, מאת הרב הורביץ, ערך בית פגי. אינציקלופדיה אריאל, ערך בית פגי).

---

[1] תוספתא כלאים ב, יב. וראה תוספתא מעילה א, ה: 'אמר ר' שמעון כששבתי [בשבת] בכפר בית פאגי מצאני תלמיד אחד מתלמידי ר' עקיבא'.

[2] ספרי במדבר כט, לה: 'וביום השמיני עצרת', ומדרש תנאים לדברים טז, ח.

[3] מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי כג, יד.

[4] ראה 'ערוך' ערך 'פגי', וראה שם ערך 'בית פגאי'.

[5] דניאל א, ח.

[6] פירוש המשנה לרמב"ם מנחות ז, ג. וראה שם בהערת הרב קאפח, שכלל המנחות נאפות בעזרה, וכפי שקבע הרמב"ם בהלכות מעשה הקרבנות יב, כא – כג. עם זאת לחמי תודה ורקיקי נזיר נאפים גם מחוץ לעזרה ומחוץ להר הבית.

[7] לאחר הכרעת הדין.

[8] כיון שנזכר בפסוק 'מקום', בא הדבר ללמדך, שדווקא מקום המקדש שבתחום הר הבית הוא הגורם לחיוב מיתה לזקן ממרא.

[9] דברים ז, ח. כל הר הבית נחשב כמקום הסנהדרין, שהרי לשכת הגזית חציה בקודש, בתחומי העזרה, וחציה בחול - בהר הבית, יומא כה א. והסנהדרין יושבים בחלק הפונה להר הבית שהוא חול.

[10] רמב"ם פירוש המשנה למנחות ז, ג.

[11] פירוש המשנה לרמב"ם, פסחים, ח, ו. על פי הגמרא פסחים צא, א.

[12] סנהדרין יד, ב. סוטה מה, א.

[13] ויקרא ז, יג.

[14] מנחות עח, ב.

[15] עיין לעיל הערה 6.

[16] שכן יש 'על' שהוא סמוך, ויש 'על' שאיננו בסמוך כל כך, ראה מנחות עח, ב. פירוש המשנה לרמב"ם מנחות ז, ג.

[17] פסחים צא, א. ראה שם את הנוסח וכאן הבאנו בלשון יחיד.

[18] צפניה ג, יג.

[19] עיין פסחים שם, ורמב"ם קרבן פסח ה, ט. עיין שם, שברור מדברי הרמב"ם שבית פגי מקומו מחוץ לחומות ירושלים.

[20] דברים טז, יב.

[21] ספרי במדבר כט, לה. וראה מדרש תנאים לדברים טז, ח. שהדברים אמורים אף באשר לקרבנות שהביא האיש בשביעי של פסח, עיין שם, ובמלבי"ם במדבר כט, לה.

[22] ראה לעיל הערות 10, 11.

[23] ראה רש"י בבא מציעא צ, א. ד"ה 'בית פאגי', הכותב: 'ונראה לי, שהוא לשון כבישתה של עיר, כמובא בבבא קמא ט, א: 'זה קנה חמור ובית פגיה', ומפרש, שכשם שהרסן ורצועות הבלימה של החמור נקראים 'בית פגיה' - כך גם חומתה של העיר הרי היא כרסן החוסם וכובש את העיר מלהתפשט. וראה כפתור ופרח פרק ו, שהביא בשם רש"י מנחות סג, א. שרש"י מוסיף הסבר: 'לישנא אחרינא, מגדל שהיה בחומה ובולטות הדפנות חוץ לחומה כמין פגי תאנה, ועד חוץ לחומה עד מקום הבליטה היו כשרות', ונראית כוונתו, שבית פגי מרחיב את תוואי החומה בבליטה החוצה, כמין עוקץ תאנה, ואף בליטה זו בכלל העיר המקודשת, וראה שם בשיטה מקובצת אות כו. לשיטת רש"י זו צריך לומר, שהיו שני בית פגי, האחד לפנים מן החומה לענין שלשת ההלכות דלעיל, והאחר מחוץ לחומה לענין הלינה, שם מדובר על כפר פגי.

[24] מה שהכריחו לרש"י לפרש כך, זו הגמרא, בסנהדרין יד, ב. המדברת על מציאות, שחברי הסנהדרין יצאו להוסיף על חומת העיר, כשכוונתם להרחיב את קדושת ירושלים עד מעבר לבית פגי, וכלשון רש"י בסנהדרין יד, ב: 'בית פגי - מקום לפנים מן חומת העיר, ונדון כירושלים לכל דבריו'. 'מצאן - זקן ממרא לסנהדרין חוץ ללשכת הגזית', כגון בבית פגי שבתוך העיר, בשעה שהלכו לקדש מקום זה ולצרפו עם חומתו לירושלים, וכשמצאן שם כולן - המרה עליהן – פטור.

[25] ערוך שם.