בקעת בית כרם
- יוסי ורדי
- 10 בפבר׳ 2022
- זמן קריאה 2 דקות
בקעת בית כרם: בקעת כרם היא מקום כרמים, משם היו מביאים אבנים לבנין המזבח, בהנחה שלא נגע בהם ברזל מעולם.
המושג ומשמעותו: 'בית כרם' ענינו – שדה ובה נטוע כרם[1]. כך היא לשון המשנה: 'אחד אבני הכבש ואחד אבני המזבח [מביאים] מבקעת בית כרם. וחופרין למטה מהבתולה, ומביאים משם אבנים שלמות שלא הונף עליהן ברזל. שהברזל פוסל בנגיעה ובפגימה לכל דבר... שהברזל נברא לקצר ימיו של אדם והמזבח נברא להאריך ימיו של אדם - אינו בדין שיונף המקצר על המאריך'[2]. עוד מובא במשנה, שבקעת בית כרם נודעת בצבעה המיוחד, כלומר, חום אדמדם, באמצעותו ניתן לזהות מראות דמים טמאים, וכלשון המשנה: 'כמימי אדמה - מבקעת בית כרם'[3]. בקעה כעין זו בסביבת ירושלים נבחרה להביא משם אבנים למזבח, שכן, אין מקום כרמים משמש לחציבת אבנים ולבנין בתים. גם החריש שנעשה באדמה זו נעשה ברובד העליון שלה, ולפיכך כשחופרים לעומק מתחת לקרקע בתולה מגיעים לאבנים וסלעים מן הטבע. אמנם יש מן האחרונים הרוצים לומר, שמדובר בבקעה מסויימת בארץ באיזור הגליל, הקרויה 'בקעת בית כרם', אך אין לכך מקור ברור[4].
בקעת בית הכרם
בקעה בהרי ירושלים באזור נחל שורק סמוך לנחל. לפי אחת ההשערות מאיזור זה הביאו אבנים שלימות לבנין המזבח במקדש.
מן המחקר
'בקעת בית כרם' – סמוך לירושלים
אחת ההשערות באשר למקומה של בקעת בית כרם היא, שהכוונה היא ל'עין כרם' – הסמוכה לירושלים. המקום שוכן ליד מעיינות ומקום גידול גפנים וכרמים. הישוב שוכן בצד נחל שורק, הנחל הגדול בהרי ירושלים לכיוון השפלה. בנחל זה ניתן למצוא אבנים שלימות לרוב. מצינו בענין זה מקור קדום באחת המגילות הגנוזות שנמצאו במדבר יהודה – מגילת בראשית. שם מתואר, כיצד חזר אברהם אבינו ממלחמת ארבעת המלכים, ומלכי צדק מלך שלם – מלך ירושלים – הוציא לחם ויין לכבודו, ולדברי המגילה הדבר אירע ב'בקעת בית כרמא'. יש מקום לומר, שהדבר מתקשר עם השם 'עין כרם' – כיום. מן הראוי להוסיף, שראשוני העיר החדשה בירושלים קראו לשכונתם 'בית הכרם', לציין את האפשרות שאבני המזבח הובאו מן הבקעה הסמוכה לשכונתם. שכונה זו נמצאת כיום בטבורה של ירושלים.
[1] ראה למשל שיר השירים רבה ח, ז.
[2] עיין משנה מידות ג, ד.
[3] משנה נידה ב, ז.
[4] מצינו בגליל בסביבות כרמיאל בקעה הנקראת 'בקעת בית כרם', כן קיים בבקעה זו כפר בשם 'מג'דל כרום', הצופן בשמו את המושג 'כרם'. עם זאת הסבירות כי משם הובאו אבנים למזבח נמוכה. בקעה זו היתה מעובדת בימי בית ראשון ושני, ונחרשה באופן מתמיד בכל הדורות. כך גם הסבירות שיביאו משם אבנים שלימות לירושלים נמוכה, שכן, הדבר כרוך בטרחה רבה, זאת, כשבסביבות ירושלים קיימים מקומות, שלא נחרשו מעולם וניתן להביא מהם אבנים שלימות, וראה 'מן המחקר'.