גיורת
- יוסי ורדי
- 10 בפבר׳ 2022
- זמן קריאה 2 דקות
גיורת: גויה שהתגיירה ונכנסה תחת כנפי השכינה, ודיניה לענין פסול כהונה, טומאה וטהרה.
הגיורת נכנסת לכלל ישראל בדומה לגר*, בטבילה והרצאת דמים על ידי הקרבת קרבן[1]. קרבנותיה הרי הם כקרבנות הגר, כלומר, עולת בהמה, או שתי תורים או שני בני יונה, ושניהם עולה. בזמן הזה, שאין מביאים קרבנות, מתגיירת האשה בטבילה וקבלת מצוות, וכשיבנה בית המקדש תביא קרבן[2]. לאחר גיורה, הרי היא כבת ישראל לכל דבר, ודיניה שווים לדיני הגר[3]. עם זאת, נתייחדה הגיורת בדינים הנוגעים לה בלבד, כגון: האיסור להנשא לכהן.
פסול גיורת לכהונה ומקורו: נאמר בתורה: 'אשה זונה וחללה לא יקחו[4]', ואמרו חז"ל, שכל אשה שאינה מזרע ישראל, כגון, גיורת, הרי היא בגדר 'זונה' האמורה בתורה, ואסורה לכהן[5]. אפילו נתגיירה כשהיא פחותה מבת שלש שנים, הואיל ואינה בת ישראל הרי זו בגדר 'זונה' ואסורה לכהן[6]. יש מן הראשונים שהסבירו בטעמו של דבר, מפני שבאה מזרע גוי השטופים בזימה[7]. הגמרא למדה איסור זה מן הפסוק ביחזקאל: 'ואלמנה וגרושה לא יקחו להם לנשים כי אם בתולות מזרע בית ישראל'[8], וכתבו הראשונים, שיחזקאל בפסוקו זה פירש את המושג 'זונה' שבתורה, שהוא כולל בתוכו כל גיורת אף קטנה מבת שלש[9]. כהן שנשא גיורת הרי היא מוגדרת בהלכה כ'זונה', ושניהם עוברים על לאו שבתורה, כמו כן, שניהם לוקים על כל בעילה, שכן, כל מקום שהכהן לוקה אף הגיורת לוקה[10]. כהן שנשא גיורת וילדה בן הרי זה חלל ופסול לעבודה[11].
כשרות בת גרים לכהונה: גר וגיורת שנישאו, בתם פסולה לכהונה, כיון שאין אחד מהם מישראל, וכלשון הפסוק ביחזקאל, הקובע, שהאשה תהיה 'מזרע בית ישראל'[12]. אולם בדיעבד, כשנשא הכהן אשה שנולדה לשני גרים, בדיעבד כשרה, שהרי נולדה בקדושה[13]. מאידך, אם נשא הגר אשה ישראלית בודאי כשרה הבת לכתחילה לכהונה. כך גם אם נשא ישראל גיורת, הבת כשרה כנ"ל[14].
קרבנות הגיורת
הגיורת לאחר שקיבלה עליה מצוות וטבלה, מביאה קרבן למקדש. בציור מימין נראית גיורת המביאה כבש לעולה. בציור במרכז נראית גיורת המוסרת לכהן שני תורים לקרבנה.
[1] כריתות ט, א. רמב"ם איסורי ביאה יג, ד. אלא שהגר מחוייב בנוסף לאלה גם מילה.
[2] עיין ערך 'גר'. כן ראה רמב"ם איסורי ביאה יג, ב - ה.
[3] רמב"ם איסורי ביאה יג, ה.
[4] ויקרא כא, ז.
[5] רמב"ם איסורי ביאה יח, ה.
[6] רמב"ם שם.
[7] תוספות יבמות סא, א. ד"ה 'אין'.
[8] קידושין עח, א. יחזקאל מד, כב.
[9] רמב"ם איסורי ביאה יח, ה.
[10] רמב"ם איסורי ביאה יז, ה.
[11] רמב"ם איסורי ביאה יט, ו.
[12] יחזקאל מד, כב.
[13] רמב"ם איסורי ביאה יט, יב. דעת ר' יוסי קידשין עח, א.
[14] רמב"ם איסורי ביאה יט, יב.