גזוזטרא

גזוזטרא: יציע בולט מן הקיר בעזרת נשים העשוי לצפות משם על העזרה.

המושג 'גזוזטרא' במקדש נוגע לתחומים שונים, כגון, יציעים שהוכנו בעזרת נשים* עבור בנות ישראל, כדי שיוכלו לצפות משם על הנעשה ברחבת עזרת נשים למטה במעמדים שונים. כן הוזכרה הגזוזטרא בהקשר למראה החיצוני של האולם וההיכל, וכך באשר למראה החיצוני של הבנינים ברחובות ירושלים. מקור המושג בלשון היוונית, וענינו: 'בנין בולט מקיר הבתים וחוצה, עשוי לישב שם לראות'. הפרשנים הביאו גירסאות שונות למושג, גזוזטא, כצוצטרא ועוד[1]. וכעין זה פירשו הפרשנים את המושג 'מרפסת', שענינו, גזוזטרא ארוכה בצד חצר הבית, המשמשת כמבוא לדירות באותה קומה, וממנה נכנסים הדיירים לדירות סביב המרפסת[2]. הנושא נדון במסכת סוכה בעיקר סביב ההכנות לשמחת בית השואבה*, והתיקון הגדול* שנעשה להסדרת מקום מיוחד לנשים בעת השמחה. מקום זה שימש לנשים גם בעת מעמד 'הקהל'* שנערך באותו מקום.

הגזוזטרא שבעזרת נשים: לפי המבואר בגמרא[3] נעשה 'תיקון גדול'* במקדש לקראת שמחת בית השואבה המתקיימת בחג הסוכות, ומבואר במשנה[4], שעזרת נשים היתה 'חלקה בראשונה והקיפוה גזוזטרא, והתקינו, שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה'. פירושים אחדים נאמרו למשנה זו, יש שפירשו: 'חלקה היתה בראשונה' – כלומר, היה קיר חלק תחילה, ועשו זיזים בולטים בקיר, ועליהם לוחות עץ, כדי שיהו נשים עומדות שם בשמחת בית השואבה ורואות, וזהו 'תיקון גדול', שנעשה מדי שנה בשנה לקראת המעמד[5]. לשיטה זו, הכנת הגזוטרא נעשתה בחול המועד למרות איסור מלאכה במועד[6]. מאידך, יש שפירשו משנה זו, שההכנות נעשו מערב יום טוב והתקינו גזוזטראות לקראת השמחה: 'ערב יום טוב הראשון היו מתקינין במקדש מקום לנשים מלמעלה ולאנשים מלמטה כדי שלא יתערבו אלו עם אלו. ומתחילין לשמוח ממוצאי יום טוב הראשון, וכן בכל יום ויום מימי חולו של מועד'[7]. מעיון בדברי הראשונים נראה, שכך התנהלו הדברים בטרם הוקמה עזרת נשים קבועה. בשלב מאוחר יותר בנו מבנה קבע שנקבע כעזרת נשים ובו גזוזטראות, כדי לא לחזור על ההכנות ומלאכת ההרכבה מדי שנה בשנה. לשיטה זו, תחילה היתה עזרת נשים חצר פתוחה ורחבה 'ללא כותלים מקיפים אותה... שבה היו מתקבצים לשמחה בימות החג. ומפני שחששו להתערבות האנשים עם הנשים, הקיפוה [בשלב שני] עמודים, ועשו עליהם מסביב תאים גבוהים, שיסתכלו מהן הנשים בזמן שמתקבצין ישראל שם לשמחת בית השואבה'[8]. מצינו מקור האומר, כי הגזוזטראות נעשו משלשה צדדים בלבד: 'עשו [בית דין] שלש גזוזטראות בעזרה כנגד שלש שלש רוחות, ששם נשים יושבות ורואות בשמחת בית השואבה'[9]. כן מצינו, שהיו ישראל מתכנסים לעזרת נשים ביום הכיפורים לשמוע את הקריאה בתורה מפי כהן גדול, ויש להניח שאף נשים היו צופות במעמד זה מן הגזוזטראות**[10].

התקנת הגזוזטרא בעזרת נשים

לפי המתואר במשנה, נעשו הכנות לקראת שמחת בית השואבה, והכינו גזוזטראות ומקומות מיוחדים לנשים. בציור נראים המתכננים והפועלים בעת הכנת הגזוזטרא למעמד.

הגזוזטראות בעזרת נשים

בתמונה נראית הגזוזטרא כפי שנראתה בעזרת נשים בעת שמחת בית השואבה וכן במעמד הקהל. הנשים עמדו למעלה וצפו במהלך המעמד המתקיים בתוך העזרה למטה.

גזוזטרא סביב האולם וההיכל: יש מן הראשונים שפירש, שכותל האולם היה מוקף סביב בגזוזטראות, וכך גם כותל ההיכל. לשיטה זו, צורת כותל האולם נראתה בליטות בליטות, 'רובד'* בלשון המשנה. כלומר, מן הכותל הישר המתרומם כלפי מעלה יצאה סידרת בליטות לכל גובהו כדלהלן: אמה – קיר חלק. מעליה שלש אמות אבן בולטת החוצה כגזוזטרא. ושוב קיר חלק אמה ושוב שלש אמות בולטות כגזוזטרא החוצה, וכן הלאה עד קצה הכותל, פרט לרובד העליון שהיו בו ארבע אמות[11].

יציעים סביב כתלי ההיכל

המשנה במסכת מידות מתארת את קיומם של יציעים סביב ההיכל. לשיטת הרמב"ם היה היציע כמין בליטה ומרפסת היוצאת מן הכותל כלפי חוץ (ראה את שלשת היציעים בתרשים).

גזוזטראות בירושלים: חכמים תיקנו תקנה מיוחדת בירושלים, שלא להוציא זיזים וגזוזטראות הבולטות מכתלי הבתים אל הרחוב, זאת, מפני אהל הטומאה*. כלומר, חששו, שמא יעברו אנשים ברחוב מתחת לגזוזטרא כשהמת בידם, ויטמאו בכך את שאר המהלכים ברחוב, ונמצא שמכשילים את הציבור העולה למקדש, שכן, הם נכנסים לחצרות הקודש ולעבודה כשהם טמאים[12].

מן המחקר

גזוזטרא מיוחדת לנכרים בעבר ובעתיד

בעל תוספות יום טוב, מביא את דברי רבי יצחק אברבנאל בפירושו ליחזקאל הכותב, שהיו בעזרת נשים שתי קומות של גזוזטראות, התחתונה לנכרים והעליונה לנשים, זו לשונו: 'אמרו חכמים ז"ל, שבבית שני היתה עזרת נשים, ושבנו אותה גזוזטראות. וראיתי אני בפירושי חכמי הנוצרים, שהיתה העזרה הראשונה מיוחדת לנכרים להתפלל בבית ה'. וכמו שכתב שלמה בתפלתו - וגם אל הנכרי... ושמעת ועשית... ונראין דבריהם לדעתי. כי הנה לעתיד לבא יעדו הנביאים, שילכו עמים רבים אל הר ה' ואל בית אלהי יעקב לקבל תורתו, ולכן היה ראוי שייוחד אליהם מקום מיוחד חיצוני ויותר מרוחק מהקודש. ואולי שעל אותה עזרה [של הגויים] תהיה עלייה מוקפת גזוזטרא לנשים כדבריהם, ותהיינה רואות מלמעלה והנכרים בעזרה מלמטה'[13].

---

[1] ערוך ערך גזוזטא.

[2] עיין רש"י יומא יא, ב.

[3] סוכה נא, ב

[4] מידות ב, ה.

[5] רש"י סוכה נא, ב.

[6] עיין שם בראשונים ואחרונים על המשנה והגמרא, וראה ערוך לנר סוכה נא, א. שדן בשיטות השונות.

[7] רמב"ם הלכות שופר וסוכה ולולב, ח, יב.

[8] פירוש המשנה לרמב"ם מידות ב, ה. כך גם הביא הרמב"ם להלכה: 'עזרת הנשים היתה מוקפת גזוזטרא [דרך קבע] כדי שיהיו הנשים רואות מלמעלן והאנשים מלמטן כדי שלא יהיו מעורבבין'. הלכות בית הבחירה ה, ט.

[9] תוספתא סוכה ד, א. יש מן האחרונים שפירשו, שעשו יציעים משלש רוחות הכוונה היא לצפון מזרח ודרום, ולא למערב, כדי שלא יפנו הנשים את גבן להיכל. ומה שכתוב בתוספתא 'כנגד שלש שלש רוחות', משתמע שהכוונה היא לשני יציעים זה על גב זה.

[10] הדבר מסתבר אך לא נמצא לכך מקור.

[11] פירוש המשנה לרמב"ם מסכת מידות פרק ג, ו. מאירי מידות ג, ב. וראה הלכות בית הבחירה לרמב"ם בהוצאת מכון המקדש עמ' 83 שם הובאו הציורים בלוית הסברים.

[12] בבא קמא פב, ב. רמב"ם בית הבחירה ז, יד.

[13] תוספות יום טוב מידות פרק ב על פי מה שכתב בספר צורת הבית סימן נב. עיין שם את הערותיו לפירוש האברבנאל.