דפנות
- יוסי ורדי
- 10 בפבר׳ 2022
- זמן קריאה 1 דקות
דפנות: כינוי לצלעות, המשמשות בבהמה כדופן חיצונית מימין ומשמאל לאיברים הפנימיים.
בתורה נקבע עיקרון שיש לנתח את קרבן העולה לנתחים, ככתוב: 'וניתח אותה לנתחיה', וכך מובא הדבר להלכה[1]. חכמים הגדירו את הנתחים השונים, וביניהם - שתי הדפנות של הבהמה, כלומר, הצלעות מימין והצלעות משמאל. המנתח את בהמת העולה, חותך את הדופן הימנית, ומשאיר בצמוד לדופן את הכבד, וכך נותנם יחד לכהן העומד להעלות אותם להקטרה על גבי המזבח.
בשלב שני חותך את הדופן השמאלית, אשר חלק ממנה זו השדרה. המנתח משאיר בצמוד לדופן זו את הטחול, ונותנם לכהן העומד להעלותם למזבח[2]. באשר למספר הצלעות שבדופן, מובא להלכה, שהמנתח נותן לכהנים את הצלעות העיקריות שבאמצע הדופן, ומותיר בגוף הבהמה שתי צלעות ראשונות ושתים אחרונות להעלותן למזבח עם אברים אחרים[3].
'דפנות' הבהמה
בעת שמנתחים את הבהמה כדי להעלותה כקרבן עולה על גבי המזבח, מנתחים את הדופן של גוף הבהמה, ובו הצלעות העיקריות. הכהן החמישי בשורת הכהנים נושאי אברי הבהמה, זכה בפיס, ליטול בשתי ידיו את דפנות הבהמה. כך עולים הכהנים בשורה אל המזבח כל כהן וחלקו לקראת הקרבת הקרבן.
הציור באדיבות הרב אמתי בן דוד (מתוך ספר נר תמיד).
[1] ויקרא א, ו. רמב"ם מעשה הקרבנות ו, ט.
[2] משנה תמיד ד, ג. רמב"ם הלכות מעשה קרבנות ו, ה-ח.
[3] ראה רש"י חולין מח, א. ד"ה לדופן. ורמב"ם מעשה הקרבנות ו ז – ח.