דוכן

דוכן: שלש מעלות אבן, עליהן עמדו הלויים המשוררים בשיר, בסיום עבודת התמיד.

ה'דוכן' עניינו, מערכת מדריגות שנבנתה בעזרת כהנים*, עליה עמדו הלויים בעת ששרו שיר של יום* על קרבן התמיד*, ובעת השירה וההלל* ברגלים. המקור לדוכן זה, הם דברי ר' אליעזר בן יעקב*, מחבר מסכת מידות*, האומר: מעלה היתה ממזרח למזבח, בין עזרת-ישראל* לעזרת-כהנים* - 'גבוהה אמה, והדוכן נתון עליה'[1]. באשר למשוררים שמקומם במזרח, למדים זאת מן הפסוק: 'והלוים המשררים... ולבניהם ולאחיהם מלבשים בוץ, במצלתים ובנבלים וכנרות, עמדים מזרח למזבח, ועמהם כהנים למאה ועשרים, מחצרים בחצצרות[2].

הדוכן – מערכת מדריגות בכניסה לעזרה: זו לשון המשנה: 'מעלה היתה וגבוהה אמה, והדוכן נתון עליה, ובה שלש מעלות של חצי חצי אמה, נמצאת עזרת הכהנים גבוהה מעזרת ישראל שתי אמות ומחצה'. דברי המשנה נתפרשו בין הפרשנים הראשונים בשתי צורות. לדעה אחת, מדובר במדריגות המובילות מעזרת ישראל למפלס עזרת כהנים, הגבוה שתים וחצי אמות מעל פני מפתן שער ניקנור ומעל רצפת עזרת ישראל. הנכנס לשם, מהלך וחוצה את עזרת ישראל במפלס נמוך, ממנו עולים לעזרת הכהנים בשני שלבים. תחילה עולים מעלה גבוהה אמה, ולאחר מכן עולים לדוכן הניצב על מדריגה זו, ובו שלש מעלות. וכתבו ראשונים: 'רום כל מעלה חצי אמה, ושילחה חצי אמה... ועל הדוכן העולה מעזרת ישראל לעזרת הכהנים היו הלויים עומדים בשעה שאומרים שירה על הקרבן'[3]. עוד כתבו האחרונים, שמדרגות הדוכן נמשכו מצד לצד בעזרה, באורך מאה ושלשים וחמש אמה[4]. לא נתברר לשיטה זו, לאיזה כיוון עמדו הלויים, האם פנו בעת השירה והנגינה למזבח ולהיכל במערב, או לעזרת ישראל שבמזרח[5].

שירת הלויים על הדוכן

הדוכן שימש לשירת הלויים בעת הקרבת הקרבן. על הדוכן ניצבו המשוררים בפה וכן המנגנים בכלי שיר ונגינה. בציור נראה הדוכן בתפוסה מלאה כפי שנראה בעת שירת ההלל בשלשת הרגלים.

הדוכן – בימה ללויים ובה שלש מעלות: לעומת פירוש זה, קיימת דעה בראשונים[6] שהדוכן אינו מערכת מדרגות המובילה לעזרה, אלא מבנה שיש בו שלש מעלות והוא בנוי אבן לאורך העזרה מצפון לדרום[7]. על מציאות גרם מעלות במקדש הנקרא 'מעלה הלויים' למדים אנו מן הפסוקים, ככתוב: 'ויקם על מעלה הלוים ישוע ובני קדמיאל... ויזעקו בקול גדול אל ה' אלהיהם', ופירשו הראשונים: 'מעלות היו שם, שהלויים עומדים שם עליהם בשעה שאמרו שירה'[8]. כך נראה בפשטות מלשון המשנה האומרת - 'והדוכן נתון עליה', משתמע, שהדוכן בנוי על גבי המדריגה הגבוהה אמה. וכן נראה מדברי המדרש האומר: 'עשר קדושות הן... עזרת ישראל מקודשת... ישראל מעורבין שמש נכנסים לעזרת כהנים - ברוחב אחת עשרה אמה על אורך מאה שלושים וחמש, אבל לא היו עומדין על הדוכן. והלויים היו עומדים על הדוכן, אבל לא היו נכנסין מיכן ולפנים'[9], ומשמעות הדברים, שהיתה בעזרה בימה מיוחדת שעל גבה עמדו הלויים בעת השיר. כך, אכן, כתבו הראשונים, שהדוכן - 'כמין איצטבא היה'[10]. לשיטה זו מסתבר, שהמדריגות נבנו לכיוון המזבח במערב, והלויים היו עומדים על הדוכן, כשפניהם לעזרה ולמזבח, שכן, ברגלים היתה 'העזרה מלאה מישראל'[11]. יש מי שפירש, שהדוכן של הלויים שימש גם את הכהנים, וכגון, כהנים בעלי מומים, שנאסר עליהם להכנס לעזרה מעבר למזבח, או כשהיו הכהנים מרובים ולא היה להם מקום על מדריגות האולם, אזי חלקם נשאו את כפיהם על גבי דוכן הלויים[12].

מעלות הדוכן

מקום מעלות הדוכן היה בין עזרת ישראל לעזרת כהנים (ראה בדגם שבצילום). לשיטה זו עמדו הלויים על דוכן מוגבה בעזרה ובו שלש מעלות כשפניהם אל המזבח ועזרת הכהנים.

---

[1] מידות ב, ו.

[2] דברי הימים ב ה, יב.

[3] רמב"ם הלכות בית הבחירה ו, ג. ו,ה. וכן בציורו לפירוש המשנה במידות.

[4] 'תפארת ישראל' בציור תכנית המקדש במסכת מידות אות כה.

[5] יש לשים לב שהמעלות היו ברוחב חצי אמה, והמקום צר לנגינה בנבל כינור וחצוצרה, והדבר צריך בירור.

[6] דעת רש"י כדלהלן.

[7] רש"י יומא טז, א. ד"ה 'ודוכן' וד"ה 'ובו ג מעלות' אלא שלרש"י קשה המשנה במידות ב, ו. שכתבה שעזרת כהנים היתה גבוהה מעזרת ישראל אמתיים וחצי. ולפי רש"י הפרש הגובה היה אמה בלבד. ועיין תפארת ישראל בועז אות ג מה שכתב בענין זה. כמו כן משמע מרש"י, שהדוכן לא היה לאורך כל העזרה אלא תפס רק קטע ממנו מול המזבח. ועיין תוספות ישנים יומא טז, א. שם ד"ה 'אי'.

[8] נחמיה ט, ד. ורש"י שם. יש שרצו לומר, שמעלות אלו היו בעזרה, ראה עזרת כהנים מידות ב, ו. אולם מן הפסוקים המתארים את התכנסות עם ישראל 'ברחוב אשר לפני שער המים', מתברר, כי היתה מעלה כזו לשירת הלויים בהר הבית, בשמחת בית השואבה וכד', וראה יומא סט, ב. עם זאת, למדים אנו כי כך היא הדרך לסדר מעלות לעמידת הלויים בשירתם.

[9] במדבר רבה פרשה ז.

[10] רש"י ערכין יא ב. ד"ה 'דוכן'.

[11] ראה יומא כ, א. וברש"י שם. יש להעיר כי מצינו פירוש נוסף לצורת הדוכן ומקומו, בפירושו של רבי שמעיה למסכת מידות ב, ו. עיין שם והדברים צריכים תלמוד.

[12] שו"ת רדב"ז חלק ה סימן פד (אלף תנ"ז) עיין שם שדייק זאת מדברי הרמב"ם.