דביר
- יוסי ורדי
- 10 בפבר׳ 2022
- זמן קריאה 3 דקות
דביר: שמו של קדש הקדשים ושם המחיצה המפסקת בין ההיכל לקדש הקדשים.
המושג 'דביר' משתמע בשני מובנים: א. קדש הקדשים. ב. המחיצה המבדילה בין הקודש לקדש הקדשים. בתקופת המשכן שימשה הפרוכת* כמחיצה המבדלת בין הקדש לקדש הקדשים*[1]. לעומת זאת בבית ראשון* שהיה בית אבן, הוקמה שם מחיצה בנויה מאבני גזית בעובי אמה[2], ובה פתח ועליו פרוכת. מחיצה זו נקראה בלשון המקרא 'דביר'[3], ובלשון חז"ל: 'אמה טרקסין'*[4]. בבית שני* לא היתה מחיצת אבנים שהבדילה בין הקדש לקדש הקדשים, כבימי בית ראשון, אלא שתי פרוכות בלבד וביניהן אמה, אזי נקראה המחיצה 'מקום הדביר'[5]. כאמור, כשם שקדש הקדשים כולו נקרא 'דביר', כך גם המחיצה נקראת 'דביר', ויש להבחין בפסוקים ובדברי חז"ל בתוכן המושג, כל מקום כעניינו.
הדביר כקדש הקדשים: המושג 'דביר' מהווה נושא לדיון בגמרא, לאיזה מן השניים הוא מכוון: האם לקדש הקדשים, או למחיצת קדש הקדשים[6]? אכן, מצינו מקורות בדברי חז"ל והפרשנים, שפעמים השתמשו בו במובן החלל של קדש הקדשים, ופעמים השתמשו בו לענין המחיצה. אחד הפסוקים המהווה מקור לדיון, הוא מה שנאמר: 'ודביר בתוך הבית מפנימה, הכין לתתן שם את ארון ברית ה''[7]. ומשתמע מתרגום יונתן שהכוונה לקדש הקדשים, שתרגם: 'ובית כפורי מגו ביתא מלגיו, אתקין למתין תמן ית ארון קדשא דה'', כלומר: ובית הכפורת – כינוי לקדש הקדשים - מתוך הבית מבפנים, התקין לתת שם את ארון ה'[8]. כך גם מצינו בפרשנים שפירשו, שהכוונה היא לתחום קודש הקדשים[9]. כמה מן הפסוקים אף הם מלמדים, שה'דביר' הוא כינוי ל'קדש הקדשים', כגון: 'ויעש בדביר שני כרובים עצי שמן עשר אמות קומתו'[10]. אף במדרש מצינו, על הפסוק – 'בנשאי ידי אל דביר קדשך'[11] שה'דביר' עניינו – 'מקום שדיברות יוצאות לעולם'. עוד נדרש המושג 'דביר' שם: 'מקום שהדיבור יוצא לעולם, והבריות מתייראין'[12]. במדרש אחר נאמר: 'שכינה במערב, לפיכך היה הארון במשכן במערב, וכן הדביר - קודש קדשים - במערב'[13]. באשר לכרובים אומר המדרש: 'והיו הכרובים פורשי כנפים למעלה. הכרובים האלה [של משה] יהיו פורשים כנפים למעלה, ולא של בית עולמים, כי הכרובים שעשה שלמה היו פורשים כנפים מקיר הדביר לקיר הדביר'[14]. אכן, כך מובא להלכה בראשונים: 'ושלש עשרה פרוכות* היו במקדש שני, שבע על שבעה שערי העזרה, ואחת על פתח האולם, ואחת על פתח ההיכל, ושתים לדביר - בינו [של הדביר שבפנים] ובין הקודש, ושתים כנגדן בעלייה'[15], הווה אומר, הדביר הוא קדש הקדשים[16].
ה'דביר' - שני מובנים
א. ה'דביר' הוא תחום קדש קדשים שבמרכזו הארון והכרובים. אורך הדביר עשרים אמה ורחבו עשרים אמה.
ב. הכותל והפרוכת הנראים מימין אף הם נקראים 'דביר'. קיים דיון בגמרא, האם כותל זה נכלל במידת עשרים אמה של קדש הקדשים.
הדביר כאמה טרקסין: כאמור, יש מקומות שנראה מפשט הפסוקים, ש'הדביר' מורה על אמה טרקסין, וכגון: 'ולפני הדביר עשרים אמה אורך ועשרים אמה רוחב ועשרים אמה קומתו'[17] – מכאן נראה שלפנים מאותה מחיצה (אמה טרקסין) ישנו חלל של עשרים אמה שנועדו לקדש הקדשים[18]. מדרש אחר הדן במראה אשר הראה ה' למשה את הארץ והמקדש, שם נאמר, שהראה לו את - 'החיל, והעזרות, והמזבח, והכבש, והאולם, והדביר, ובית קדשי הקדשים'[19].
[1] שמות כו, לג.
[2] בבא בתרא ג, ב.
[3] מלכים א, ו, טז.
[4] יומא נב, א.
[5] תוספתא יומא ב, יב.
[6] עיין שם ברש"י ובריטב"א, שנראה מדבריהם, שהבינו את כוונת חז"ל בגמרא, ש'דביר' משמעותו הכותל המפריד בין הקדש לקדש הקדשים. אולם ניתן להבין את הספק בגמרא, גם אם יוצאים מתוך הנחה, שה'דביר' פירושו 'קדש הקדשים' עיין שם ודו"ק.
[7] מלכים א, ו, יט.
[8] מלכים א ו, יט.
[9] עיין רד"ק שם.
[10] מלכים א ו, כג. ועיין שם במפרשים שהכרובים הנזכרים הם הכרובים שעשה שלמה בקדש הקדשים.
[11] תהילים כח, ב.
[12] בראשית רבה נה, ז. מדרש תהילים ל, א.
[13] פסיקתא זוטרתא בראשית פרשה א.
[14] פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות כה, כ.
[15] רמב"ם הלכות כלי המקדש ז, יז.
[16] וכן בנוסח התפילה שמובא ברמב"ם (בסיום ספר אהבה) נאמר: 'והשב את העבודה לדביר ביתך', משמע שהכוונה לקדש הקדשים.
[17] מלכים א ו, כ.
[18] רש"י מלכים א ו, כ.
[19] דברים רבה פרשת ואתחנן.