כרעיים
- יוסי ורדי
- 10 בפבר׳ 2022
- זמן קריאה 1 דקות
כרעיים: החלק התחתון ברגלי הבהמה.
נאמר בתורה בקרבן עולה: "וקרבו וכרעיו ירחץ במים..."[1]. במהלך הפשטת קרבן התמיד נאמר במשנה, כי היו חותכים את הכרעיים[2], והכהן המעלה למזבח את הקרביים היה מניח על גבם את הכרעיים[3], ורוחצם במים[4]. גם לגבי הפרים הנשרפים, כלומר, 'פר כהן משיח' ו'פר העלם דבר של ציבור', נזכרים הכרעיים, ככתוב: "על ראשו ועל כרעיו"[5]. לדעת חכמים בגמרא, גם בפרים אלו היו מנתחים את הבהמה וחותכים ממנה את הכרעיים, להעלותם על גבי המזבח[6].
הכרעיים - הגדרה: בדברי חז"ל בתלמוד מצינו תיאור נפרד בחלקי קרבן התמיד, בין המושג 'כרעיים' לבין המושג 'רגליים', כלומר, מדובר בשני חלקים שונים ברגל. השם 'כרעיים' ניתן להם, על שם הברכיים, שבהן כורעים[7]. יש מי שאומר שהכוונה לחלק העליון של הרגל, כלומר, מפרק הברך ומעלה[8]; אולם הדעה המקובלת היא, שהמדובר בחלק התחתון של הרגל, מן הברך ועד הפרסה[9]. כך נראה מלשון הכתובים: "כאשר יציל הרועה מפי הארי שתי כרעיים [הקצה שנותר] או בדל אוזן"[10], שכן הכרעיים הן החלק האחרון ברגל. זה מה שכתוב במשנה: "חתך את הכרעיים ונתנן למי שזכה בהן"[11], ומדובר שם, שהרגל עצמה תקועה באונקל, ומה שנותר באויר לחיתוך אלו הכרעיים, ולכן חותך אותן.
כרעי הבהמה
בציור נראים הכרעיים (מסומנים בצבע סגול) והן החלק התחתון ברגל.
[1] ויקרא א, ט.
[2] תמיד ד, ב.
[3] שם ד, ג.
[4] רמב"ם הלכות מעשה קרבנות ו, ו.
[5] ויקרא ד, יא.
[6] זבחים נ, א.
[7] מפרש לתמיד לא, א ד"ה ונתנו.
[8] ראב"ד לתמיד שם; תוספות יום טוב תמיד ד, ב.
[9] תפארת ישראל שם (וכך מסתבר, שהרי התיאור על חתיכת הרגליים מופיע אחרי התיאור על חתיכת הכרעיים).
[10] עמוס ג, יב.
[11] תמיד ד, ב.