יוצא דופן

יוצא דופן: ולד שיצא מאמו שלא דרך הרחם אלא בחיתוך הבטן, לענין קדשים.

חז"ל למדים מהפסוקים, שיש הבדל בדין, בין ולד היוצא דרך הרחם בלידה רגילה, לבין היוצא על ידי חיתוך דופן הבטן, בין אם מדובר באדם שנולד באופן זה או בהמה שנולדה דרך הדופן, וזאת, לעניינים שונים.

פטור יוצא דופן מחובות היולדת*: דרשו חכמינו על הפסוק: "אשה כי תזריע וילדה זכר..."[1], כי "ילדה" עניינו, לידה טבעית, כדרך שהזריעה את הוולד, אזי חלים עליה דיני טומאת יולדת, כמו כן עליה להביא את הקרבנות שנאמרו בעניינה. מאידך, כשנולד יוצא דופן אין האשה נטמאת טומאת יולדת, וכמו כן אינה מתחייבת בקרבן יולדת[2].

יוצא דופן לעניין בכורה: ולד יוצא דופן אינו נחשב לבכור, משום שאינו "פטר רחם"[3]. ועל כן, באשר לאדם היוצא דרך הדופן - פטור מפדיון[4], ובאשר לבהמה היוצאת דרך הדופן - אינה מתקדשת בקדושת הבכור[5]. גם הוולד הבא אחרי יוצא הדופן אינו נחשב לבכור, משום שיוצא הדופן הקדימו בעצם היציאה, ואף אם יצאה נקבה דרך הדופן אין הבא אחריה בכור[6].

יוצא דופן לעניין הקרבה: יוצא דופן אינו עולה לקרבן על גבי המזבח, שנאמר: "שור או כשב או עז כי יולד... ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה לה'"[7], ודורשים חז"ל: "'יולד' - פרט ליוצא דופן"[8], שאינו נרצה לפני ה' לקרבן. המקדיש יוצא דופן למזבח, לא חלה עליו קדושת הגוף, אלא הוא כמקדיש עצים ואבנים, וניתן לפדותו אף אם לא נפל בו מום[9]. כמו כן, לא חלה קדושה על בהמה שימיר אדם[10] תמורת בהמה יוצאת דופן שהוקדשה[11].

בתערובת: במקרה שנתערבה בהמה יוצאת דופן בעדר של בהמות שהוקדשו ומיועדות להקרבה, כל הבהמות פסולות להקרבה, ותרעינה עד שיפול בהם מום. אזי ימכרו אותן, ויקנו את הזבחים שצריך להקריב כנגד דמי הבהמות היפות שבתערובת[12].

ציורים

כלי ניתוח מימי קדם

פרופ' שפרבר

---

[1] ויקרא יב, ב.

[2] משנה בנידה דף מ, א; תורת כהנים על ויקרא שם; רמב"ם איסורי ביאה י, ה; שו"ע יו"ד קצד, יד. במשנה ובתורת כהנים מובאת דעת רבי שמעון החולק, וסובר שהוא כילוד לכל דבר.

[3] לשון זו מופיעה כמה פעמים בתורה, גם לגבי בכור אדם וגם לגבי בכור בהמה, ראה לדוגמא בבמדבר (יח, טו): "כל פטר רחם לכל בשר... באדם ובבהמה".

[4] משנה בבכורות מז, ב (ורבי שמעון חולק); רמב"ם ביכורים יא, טז; שו"ע יו"ד שה, כד.

[5] משנה בבכורות יט, א. (כרבי עקיבא ולא כרבי טרפון); רמב"ם בכורות ב, ד; שו"ע יו"ד שטו, ב.

[6] שם (בשתי ההערות הקודמות).

[7] ויקרא כב, כז.

[8] תורת כהנים שם; רמב"ם איסורי מזבח ג, ד.

[9] תמורה יז, א; רמב"ם שם ג, י.

[10] ראה ערך 'תמורה'.

[11] תמורה שם; רמב"ם הלכות תמורה א, יז.

[12] משנה זבחים עא, ב; רמב"ם פסולי המוקדשין ו, ב.