הולכת עצים למזבח

הולכת עצים למזבח: הבאת עצים מלשכת העצים* אל מערכות האש שעל מזבח העולה*.

שני שלבים בהעלאת עצים למזבח: בהכנת מערכות האש על גבי המזבח, קיימים שני שלבים: שלב אחד: הבאת עצים מדיר העצים למזבח להכנת מערכות האש השונות שעל גבי המזבח. שלב שני: הבאת שני גזרי עצים הניתנים על המערכה הגדולה לקראת הקרבת קרבן התמיד. באשר לשלב הראשון, הולכת העצים נעשית בין על ידי כהן ובין על ידי זר. הדבר נלמד מן הפסוק שנאמר בעריכת נתחי הקרבן על עצי המערכה: "והקריב הכהן את הכל המזבחה", הקרבה זו היא 'הולכה', ולמדו חז"ל, שדווקא הולכת איברים לכבש נעשית בידי כהן, שנאמר: "וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים את הראש ואת הפדר על העצים אשר על האש אשר על המזבח"[1], ודווקא "הולכת איברים היא שצריכה כהונה ולא הולכת עצים"[2]. נמצא, לאור האמור, שהולכת עצים לאש המערכה, אינה עבודה, ומותרת לאדם מישראל. באשר לשלב השני, דהיינו, הבאת שני גזרי עצים על אש המערכה, על כך נאמר בתורה: "ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח וערכו עצים על האש[3]", 'עצים' אלה מוגדרים כקרבן[4], והם 'שני גזרי עצים' שחובה על הכהנים דווקא להביאם אל אש המזבח[5].

שני גזרי עצים

בציור נראים שני השלבים של העלאת עצים למזבח. שלב א: על המזבח מימין נראה כהן המעלה עצים למערכה הגדולה, הולכת עצים זו יכולה להיעשות גם על ידי זר. שלב ב: משמאל נראה כהן העולה בכבש כשהוא נושא עמו שני גזרי עצים, עבודה זו נעשית על ידי כהנים בלבד.

מהלכות העלאת עצים: לאור האמור, שהעלאת עצי המערכה אינה עבודה, וכשרה בזר, מובא בדברי חז"ל, שניתן להעלות את העצים בכל צורה שהיא על גבי המזבח, כלשון התוספתא: "עצים שהעלן על גבי האישים [שעל המזבח] בין [שהעלה] ביד, בין בכלי, בין בימין, בין בשמאל - הרי אלו כשירין"[6]. מאחר, שהעלאת עצים אינה עבודה, הותר לפזר מלח על פני הכבש, להקל על הכהנים את העליה לראש המזבח. עוד מובא בהלכה, ש"זורקין מלח על גבי הכבש אפילו בשבת, כדי שלא יחליק [הכבש מן השומן והדם] ויפלו הכהנים שם בעת הליכתן בעצים [המובאים] למערכה". הלכה אחרת העולה מעיקרון זה, היא, שאף על פי שהמלח חוצץ בין רגליהם של הכהנים ובין הכבש, הואיל ואין ההולכה הזאת עבודה אינן חוששין לחציצה[7]. כן כתבו הראשונים, שכיון ש'הולכה' זו אינה עבודה, אין מחשבה פוסלת בה[8].

הולכת עצים בזר

הלכה היא שזר כשר להביא עצים לאש המערכה. בציור נראה אדם זר, הנושא עצים למזבח בערב פסח. למרות שהעזרה מוצפת בדם רשאי נושא העצים ללכת על הדם אפילו כשהוא יבש ואף על פי כן אינו חוצץ, כי אין זו עבודה.

מן המחקר

שאלה שהובאה לדיון בפני תלמידי החכמים במכון התורני 'בית הבחירה', עוסקת בענין העלאת עצים למזבח כדלהלן: לאור דברי חז"ל בתלמוד, שניתן להעלות את העצים למזבח על ידי זר ובאמצעות כלי, האם ניתן להעלות את העצים באמצעי מיכון הקיימים בימינו, כגון: מנוף, מסוע וכד'? התשובה הנראית היא, שכל עוד הדבר נעשה בדרך המוסיפה כבוד למקדש ולעבודה, לכאורה אין מניעה בדבר. כבר מצינו כעין זה, בענין המוכני שעשה בן קטין בימי בית שני (ראה ערך כיור) וכן באשר לבאר הגולה* המופעלת באמצעות גלגל, שהדבר אפשרי, ממילא אף כאן כך.

---

[1] ויקרא א, ח.

[2] יומא כז, א. רמב"ם ביאת מקדש ט, ו.

[3] ויקרא א, ז.

[4] רמב"ם ביאת המקדש ט, ה. ראה ערך 'קרבן עצים'.

[5] ראה ערך 'עצי המערכה'.

[6] תוספתא זבחים א, יא; מנחות כו, א.

[7] רמב"ם תמידין ומוספין ו, ג; עירובין קד, א.

[8] תוספות זבחים מג, א; ד"ה 'והלבונה'.