ווי העמודים
- יוסי ורדי
- 10 בפבר׳ 2022
- זמן קריאה 2 דקות
ווי העמודים: יתד בצורת האות 'ואו', שהיתה קבועה בראש כל עמוד מעמודי חצר-המשכן*.
הווים וצורתם: נאמר בתורה בהקשר לקלעי החצר: "ווי העמודים וחשוקיהם כסף"[1], ופירשו חז"ל, שהווים עשויים בצורה ישרה כדוגמת האות 'ואו'[2]: וכן כתבו הראשונים: "יתדות כסף העשוין כמין אונקליות, וקבעום בעמודים, שבהם [בווים] תוחבין לולאות קלעי החצר, והמסך [של פתח המשכן]. וכל אונקלאות דומין [בצורתם לאותיות] 'ווין'"[3]. כלומר, הווים היו כמין מיתלים לתלות בהם את קלעי החצר, התלויים בווים שבראשי העמודים. ויש שפירשו, שצורתם של הווים מעוגלת: "ווי העמודים היה כמו אגמון, שראשו כפוף, כדי שיכנס החבל [של היריעה] בראשן של ווים"[4].
מניינם והחומר ממנו נעשו: מניין הווים לעמודי המשכן השונים מגיע לששים ותשעה. ששים מתוכם עשויים כסף, ונועדו עבור עמודי החצר, למתוח באמצעותם את קלעי החצר. תשעת הווים האחרים היו עשויים זהב. ארבעה מהם נקבעו בעמודי הפרוכת המבדילה בין הקודש לקדש הקדשים. החמישה האחרים נקבעו בחמשת עמודי מסך פתח המשכן. יש מקום לומר, שהווים שימשו לשתי מטרות, האחת - לתליית יריעות החצר, השניה – לקשור בהם את מיתרי החצר, ומן הוו נמתח המיתר אל היתד התקועה בקרקע לחיזוק ולייצוב עמודי יריעות החצר.
מן המדרש
חשבון הוצאות המשכן – והווים לעמודים
"'אלה פקודי המשכן' - כל מה שהיה משה עושה, היה עושה על ידי [בעזרת] אחרים, שנאמר: 'עבודת הלוים ביד איתמר'... משנגמרה מלאכת המשכן, אמר להם: בואו ואעשה לפניכם חשבון - נכנסו כל ישראל. עד שהוא יושב ומחשב, שכח אלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל שעשה ווים לעמודים. התחיל יושב ותמיה, אמר: עכשיו ישראל מוצאים ידיהם לומר: נטלן משה! האיר הקדוש ברוך הוא עיניו - וראה אותם עשוין ווים לעמודים. אמר להם: 'ואת האלף ושבע המאות... עשה ווים לעמודים'. באותה שעה נתפייסו ישראל על מלאכת המשכן, שנאמר: 'אלה פקודי המשכן'".
לצרף בהתאם לצורך
ולמה עשה עמהן חשבון, והקדוש ברוך הוא מאמינו, שנאמר: 'לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא'? - אלא ששמע משה - ישראל מדברים אחריו, שנאמר: 'והיה כבוא משה האוהלה... והביטו אחרי משה'. ומה היו אומרים? - רבי יצחק אומר - לשבח היו אומרים: אשרי יולדתו של זה! כל ימיו הקדוש ברוך הוא מדבר עמו! כל ימיו הוא מושלם להקדוש ברוך הוא!... רבי חמא אמר: לגנאי היו אומרים: ראה צוארו! ראה שוקיו! ראה כרעיו! אוכל - משל יהודים, שותה - משל יהודים, וכל מה שיש לו - משל יהודים! וחברו משיבו: ריקה! אדם, ששלט על מלאכת המשכן, אין אתה מבקש שיהא עשיר?! - כיון ששמע משה כך, אמר להם: חייכם! משהמשכן נגמר אני נותן לכם חשבון, שנאמר: 'אלה פקודי המשכן'" (ילקוט שמעוני תורה רמז תטו).
עמוד החצר לחלקיו
בציור נראים חלקים של עמוד מעמודי החצר: א. אדן העמוד העשוי נחושת. ב. העמוד מחושק חישוקי כסף. ג. הואו נקבע בחלקו העליון של העמוד (נראה בציור מימין כשהוא מעוגל). באמצעות ואו זה תלו את יריעות המשכן. כן משכו מן הואו מיתר לכיוון היתד התקועה בקרקע, לחיזוק עמודי החצר.
[1] שמות כז, י.
[2] סנהדרין כב, א; ותוספתא סנהדרין ד, ח.
[3] רש"י סנהדרין כב, א; ד"ה "ווי העמודים".
[4] פסיקתא זוטרתא שמות כו, לב.