חומת העזרה
- יוסי ורדי
- 10 בפבר׳ 2022
- זמן קריאה 3 דקות
חומת העזרה: החומה המקיפה את שטח החצר הסובבת את ההיכל והמזבח*.
חומת העזרה תוחמת את 'מחנה שכינה', והיא ממלאת את תפקיד הקלעים שהיו במשכן במדבר[1]. בתחומי החצר נמצאים המזבח והכיור, ובה מתקיימת עבודת הקרבנות, היינו, שחיטת קדשים קלים ואכילת קדשי קדשים. חצר זו קדושתה גדולה מקדושת הר הבית, וחלים עליה הגבלות שונות לנכנסים לתחומה מפני קדושתה, והנכנס לתחומי החצר בטומאה חייב כרת.
מידות החומה – גובהה ורוחבה: אורך חומת העזרה הוא מאה ושמונים ושבע אמה, ורוחבה העזרה מאה ושלושים וחמש אמה[2]. שיעור זה, אינו כולל את עובי חומת העזרה[3]. במשניות מסכת מידות המפרטות את מידות המקדש השני, מבואר, שגובה שערי העזרה היה עשרים אמה, וממילא, היתה החומה גבוהה מעבר למידה זו[4]. יש מי שכתב, שחומת העזרה רוחבה שש אמות על פני נבואת יחזקאל[5], ויש סוברים, כי רוחב החומה היה חמש אמות[6]. במשנה מבואר, כי קדושתה של חומת העזרה הוא כלפנים[7], דהיינו, שעובי החלונות ועובי החומה קדושתם - כקדושת תחום העזרה עצמה[8].
חומת העזרה שחרבה – מה דינה? נחלקו חכמים במשנה; מה דין העזרה וחומתה, כשחומת העזרה חרבה, האם נשארה העזרה וכן חומתה בקדושתם כבעבר - אם לאו. ומשיבה המשנה: "אמר רבי יהושע: שמעתי, שמקריבין [קרבנות] - אף על פי שאין בית [וההיכל וחומת העזרה חרבו]! ואוכלים קדשי קדשים [בתחומי העזרה] - אף על פי שאין קלעים [סביב כבחצר המשכן]! קדשים קלים ומעשר שני [אוכלים בתחומי ירושלים] - אף על פי שאין חומה! שקדושה ראשונה [שקידש שלמה] קידשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא"[9]. עוד מובא במשנה שם באשר לבנין העזרה כשחרבה: "שמעתי, כשהיו בונין בהיכל [בראשית ימי בית שני] - עשו קלעים להיכל [סביב] וקלעים לעזרות סביב... ובעזרות - בונין מבפנים [לקלעים, מפני הצניעות, שלא יתבונן הציבור בנעשה בעזרה מפני כבוד העבודה]" [10].
בעת חידוש העבודה במקדש- מותחים יריעות סביב עד לבניית חומת העזרה מחדש
בציור נראה כיצד חידשו אנשי בית שני את העבודה בעזרה, זאת, בטרם נבנתה חומת העזרה. למרות שמבחינת ההלכה יכלו להתחיל את העבודה בעזרה כמות שהיא, שכן, קדושתה נשארה כשהיתה, עם זאת, מתחו קלעים ויריעות סביב (ראה ברקע קלעים בצבע ירוק) מפני כבוד העבודה וקדושת המקום.
הרחבת העזרה כיצד? חכמינו ז"ל דנים בשאלת הרחבת חומת העזרה וקדושתה, כשהדבר מתבקש לאור צורכי הדור, ומובא בגמרא שהדבר אפשרי, ואמרו חכמים, שכאשר באים להוסיף על העזרות, הדבר נעשה במעמד - "המלך, ועל פי נביא, ובאורים ותומים ועל פי סנהדרין של שבעים ואחד זקנים"[11]. עוד מובא בהלכה, שבעת שמוסיפין על קדושת העזרות הדבר נעשה תוך שירה וזמרה של הלויים, כשהציבור ומנהיגיו מקיפים את העזרה סביב. בסים ה'תהלוכה' אוכלים הכהנים 'שיירי מנחה' בתחומי העזרה המורחבת, ובאכילת המנחה בקדושה - העזרה מתקדשת"[12].
[1] רש"י זבחים נג, א; ד"ה לפנים.
[2] משנה מידות ב, ו.
[3] זבחים נו, א.
[4] עיין יומא טז, א; שם נדון גובה חומת העזרה מעל שער המים עיין שם.
[5] ראה בדברי התפארת ישראל למידות פרק ה בועז אות א.
[6] חנוכת הבית מאת ר' משה חפץ, אות נח; עזרת כהנים מידות ב, ו וראה ברע"ב לפסחים ט, ב. ובאופן אחר כותב בשלטי הגיבורים פרק כג, כי הרוחב היה בבית ראשון שלוש אמות אבן של חמישה טפחים, ואמה כרותות ארזים, זאת, בניגוד להבנה הפשוטה ברש"י ושאר פרשני המקרא שם (מלכים א' ו, לו) כי תיאור זה מתייחס לאופן בניית החומה לגובהה, ולא לרוחבה.
[7] פסחים פה, ב.
[8] רמב"ם בית הבחירה ו, ט.
[9] משנה עדויות ח, ו; ועיין פירוש המשנה לרמב"ם שם. כן ראה בבלי שבועות טז, א.
[10] עיין שבועות יד, ב.
[11] שבועות יד, ב; ורמב"ם בית הבחירה ו, יב – טז.
[12] שבועות יד, ב; ורמב"ם בית הבחירה ו, יב – טז. וראה ערך 'הרחבת העיר והעזרות'.