כיוּר

כיוּר: שכבת עץ בתקרת ההיכל - מידתה אמה ומעוטרת ציורים.

מובא במשנה, שההיכל גובהו ארבעים אמה ובתקרתו – "אמה כיור, ואמתיים בית דילפה"[1]. הכיור האמור, נועד לחזק את התקרה מלמטה ולעטר אותה בעיטורים נאים.

מקום הכיור וצורתו: המושג 'כיור' מבואר בראשונים, שעניינו - מערכת עיטורים מגבס, כלומר – "הפיתוח והחריטה, שמפתחים הבנאים בגבס וגם באבנים. והרבה אומרין [חכמים]: 'כיורין וציורין', והכוונה - הפיתוחים וציורין". באשר למיקום הכיור בתקרה, כתבו ראשונים: והיה מנהגם בבניינים, לעשות לבתים שתי תקרות - תקרה על גבי תקרה - וביניהן ריחוק מועט. נקרא אותו החלל - 'בית דילפא' לפי שהוא בעבור הדלף, כדי שאם ידלף הגג העליון יתקבץ המים באותו החלל. ו'תקרה', שם לקירוי הקורות [העשויות עץ]... ו'מעזיבה', הוא הסיד והאבנים שנותנין על הקורות"[2]. נמצא, שהכיור הנדון, אלה הן קורות עץ שהן הרובד התחתון בתקרה, ולפיכך נעשו בו פיתוחים וכיורים, שכן הוא הנראה לעין. עוד כתבו הראשונים, שכיור כעין זה היה גם בתקרת העלייה שעל גבי ההיכל[3]. אמנם יש מן הראשונים שכתב, שאין מדובר בציורים, אלא בחיזוק ואיטום הגג ממים - ולא היה כיור בתקרה, אלא מדובר בכמין חגורת טיח בכתלים סביב, בעובי אמה - "חזק מבפנים בסיוד וכיור, כדי שלא יכנסו מים שבגגות התאים בכותלי ההיכל"[4], והלכה כדעה ראשונה.

כיור במזבח: מצינו 'כיור' נוסף במקדש, שנעשה סביב המזבח, כלומר אמה מצויירת ומקושטת, על קיר המזבח למעלה מאמצעו, והוא ה"כרכוב" שנזכר בתורה[5]. ראה ערך 'כרכוב'.

הכיור בתקרת ההיכל

בציור נראות השכבות השונות בתקרת ההיכל ובתקרת העלייה. עובי התקרה כולה חמש אמות, הכיור למטה, מעליו בית דילפה לניקוז דליפת מים. מעליו תקרת קורות עץ. ומעל כולם מעזיבה.

---

[1] מידות ד, ו.

[2] פירוש המשנה לרמב"ם מידות ד, ו.

[3] רמב"ם בית הבחירה ד, ג.

[4] הראב"ד בית הבחירה ד, ג.

[5] שמות כז, ה. וראה דברי רבי בזבחים סב,א, ורש"י שם.