כבשים קטנים

כבשים קטנים: שני כבשים שהיו יוצאים מהכבש המרכזי לכיוון היסוד והסובב.

מתואר בגמרא, כי פרט לכבש המרכזי שבו עולים למזבח, היו שני כבשים נוספים במזבח, המגיעים אל היסוד ואל הסובב, וכלשון הגמרא: "שני כבשים קטנים יוצאין מן הכבש, שבהן פונים ליסוד ולסובב, ומובדלין מן המזבח מלוא נימא, משום שנאמר: 'סביב'"[1]. יש שהביאו מקור לכבשים אלה מן הפסוק - "ומעלותיהו פינות קדים"[2]. גובה הסובב היה שש אמות[3], ועל כן היה צורך בכבש העולה אליו, כדי שהכהן יוכל לתת את מתנות דם חטאת הבהמה על קרנות המזבח, כשהוא עומד על הסובב. מדברי הגמרא עולה שהיה כבש נוסף הפונה אל היסוד במערב המזבח, שגובהו אמה[4]. כבש זה נועד להעביר את שיירי הדם הצריכים להישפך אל היסוד[5].

הכבש המזרחי הפונה לסובב: מן הכבש הגדול היתה פנייה לסובב מצד ימין של הכבש לכיוון מזרח - כמתואר במתן מתנות החטאת: "עלה בכבש ופנה לסובב, ובא לו לקרן דרומית מזרחית..."[6]. יש מן הראשונים שכתב, שהכבש היה עולה לכיוון הסובב באלכסון, מחלקו התחתון של הכבש עד לסובב[7].

הכבש המערבי ביציאה מן הסובב: כל העולים למזבח היו עולים דרך ימין, ובגמר הקפתם היו יורדים דרך שמאל[8], ולא היו חוזרים על עקביהם[9]. מסיבה זו יש אומרים, כי היה כבש נוסף בצד המערבי, שפנה מן הסובב אל הכבש המרכזי, שם היה עיקול של הכבש, שבאמצעותו ירד הכהן אל היסוד לשפוך את שיירי הדם שם[10].

כבש משולב היוצא מן הסובב ופונה אל היסוד

בתמונה נראה כבש לפי שיטת בעל 'תוספות יום טוב'. הכהן היה מסיים את הליכתו על הסובב, ועובר אל הכבש הקטן הצמוד לכבש הגדול. בהגיעו לקצה הכבש הקטן מצא עיקול של הכבש כלפי הרצפה והיסוד. באמצעות כבש זה הגיע אל היסוד לשפוך את שארית הדם. (במזבח שבציור שלפנינו יש חיבור מיוחד של הכבש אל המזבח על פי שיטת 'אבן האזל', כמין קיר באלכסון. בכך היו הכהנים מגיעים אל קיר המזבח בהפסק אויר דק, אך כדי לקיים את הכלל – "אויר קרקע מפסיקו", היה החלל מתרחב כלפי הקרקע).

הכבש המערבי הפונה ליסוד: למרות שהיסוד היה בגובה אמה בלבד, וניתן לעמוד על הרצפה כדי לשפוך את הדם, לא היו נותנים עליו דם מהרצפה, אלא נקבע כבש מיוחד המקצר את הדרך אל היסוד, כדי שהדם לא יקרש[11]. יש מי שאומר, כי כבש זה התחיל באמצע הכבש המרכזי באופן שהכהן יוכל לרדת בזריזות ולהגיע ליסוד[12]. ויש אומרים, כי אף כבש זה היה מתחיל בחלקו התחתון של הכבש המרכזי, כדי שיהא השיפוע נוח, למרות, שהעיקול בכבש מרוחק מן המזבח[13].

שיפוע הכבשים: הגמרא מציינת הבדל בין שיפועו של הכבש המרכזי במקדש, ששיפועו למעלה משלוש וחצי אמות לכל אמה בגובה, ולכן היה שיפוע זה מתון יחסית לשאר הכבשים, ששיפועם היה שלוש אמות לאמה[14]. יש שנראה מדבריהם, שכבשים הקטנים נכללים בשיפוע המתון[15], ולפי זה, לא ניתן לומר כי הכבשים הללו היו יוצאים מהכבש המרכזי[16].

כבשים קטנים – שיטת רש"י

לדעת רש"י, הכהן הזורק את דם החטאת, פונה מן הכבש המרכזי ימינה למזרח. מגיע לסובב ומקיף אותו לצורך זריקת הדם. לאחר מכן חוזר לאחוריו בסובב, מקיף בחזרה ומגיע לכבש המרכזי. משם ירד בכבש מיוחד במערבו של הכבש המרכזי. כבש זה ירד אל היסוד, שם שופך הכהן את שיירי הדם אל היסוד הדרומי.

---

[1] זבחים סב, ב. רמב"ם הלכות בית הבחירה ב, יד.

[2] יחזקאל מג, יז; ומצודת דוד שם. תוספות יום טוב זבחים ה, ג.

[3] משנה מידות ג, א.

[4] שם.

[5] רש"י זבחים שם ד"ה שני; וראה ביאור השיטות בנוגע לכבשים אלו בהרחבה בשערי היכל על זבחים מערכה קמט.

[6] זבחים נג, א.

[7] רש"י לזבחים שם ד"ה שני.

[8] משנה זבחים סג, ב.

[9] רש"י סוכה מח, ב ד"ה ומקיפין.

[10] תוספות זבחים סד, א ד"ה יותר; וראה בריטב"א סוכה מח, ב שהכבשים הגיעו לפינות המזבח.

[11] שיטה מקובצת סב, ב אות יב.

[12] שו"ת שאילת יעב"ץ חלק א סימן קטו.

[13] רש"י שם.

[14] זבחים סג, א.

[15] שו"ת שאילת יעב"ץ חלק א סימן קטו.

[16] וראה בשערי היכל שם, שיש מקורות מהם משתמע כי דברי הגמרא לא נאמרו לגבי כבשים אלו.