ישיבה בזמן עבודה

ישיבה בזמן עבודה: עבודת כהן במקדש שדינה בעמידה - ונעשתה בישיבה.

נאמר בתורה: "כי בו בחר ה' אלקיך מכל שבטיך לעמוד לשרת בשם ה'"[1], וכן נאמר: "ושרת בשם ה' אלהיו ככל אחיו הלוים העומדים שם לפני ה'"[2]. בפסוקים מודגש, שעבודת הכהונה נעשית בעמידה, מכאן נובעת ההלכה, שכהן שעשה את עבודתו כשהוא יושב - עבודתו פסולה[3], שאין כבוד שמים בישיבה[4].

עבודות הקרבן בעמידה: מן הפסוקים בתורה למדו חכמים, שכל העבודות המעכבות בקרבן, כגון, קבלת הדם, הולכתו וזריקתו, וכן קמיצת המנחות וכיוצא בזה, חובה לעשותן בעמידה[5]. אף קידוש ידים ורגלים חייב הכהן לעשות כשהוא עומד, משום שעבודה זו נקראת 'שירות' וכל שירות נעשה בעמידה[6].

עבודה שנעשתה בישיבה מחוללת: הלכה היא, שכהן העובד בישיבה עבודתו מחוללת כזר שעבד[7], וכן למדו חז"ל מהכתוב "'לעמוד לשרת' – לעמידה בחרתיו ולא לישיבה"[8]. ואף על פי שהוא כזר אינו חייב מיתה בידי שמים כזר שעבד, ואף אינו לוקה על כך[9]. ויש סוברים שכיון שהוא כזר הרי הוא לוקה כזר[10].

ישיבה בבמה: בזמן היתר העבודה בבמות, העובד בבמת יחיד בישיבה - עבודתו כשרה היתה, לפי שנאמר: "לעמוד לפני ה' לשרתו", 'לפני ה'', כלומר, במקדש - חייב לעבוד בעמידה, אך בבמה לא[11].

קידוש ידים ורגלים – בעמידה

בציור נראה כהן גדול ביום הכיפורים המקדש ידיו ורגליו מקיטון של זהב. הקידוש מחייב גם להתכופף, כדי לרחוץ את כפות הרגלים בידים, עם זאת, מקפיד הכהן לעשות את השלב הראשון בעמידה זקופה, כי כל עבודה נעשית לכתחילה בעמידה.

---

[1] דברים יח, ה.

[2] שם יח, ז.

[3] זבחים כג, ב; ולמדו כן מכך ששנה עליו הכתוב לעכב; ספרי דברים קסז; רמב"ם ביאת מקדש ה, יז.

[4] רש"י סוטה מ, ב; לעניין איסור ישיבה בעזרה.

[5] ראה יומא מט, א; מנחות ו, א.

[6] זבחים יט, ב; רמב"ם שם הלכה טז.

[7] זבחים טו, ב; כג, ב; רמב"ם שם הלכה יז.

[8] סנהדרין פד, א; וברש"י.

[9] זבחים כג, ב; שם; רמב"ם שם.

[10] ברכת הזבח; וחק נתן; זבחים שם בדעת רש"י.

[11] זבחים טז, א; וברש"י.