ירך המנורה

ירך המנורה: בסיס מנורת הזהב במקדש.

שבעת קני המנורה יוצאים מתוך קנה מרכזי, הניצב על גבי בסיס, הנקרא בתורה ירך המנורה, ככתוב: "ועשית מנורת זהב טהור... ירכה וקנה גביעיה כפתוריה ופרחיה ממנה יהיו"[1]. הירך מהווה משען למנורה כולה ומחוברת למנורה כמקשה אחת. הירך עשויה זהב טהור כשאר חלקי המנורה.

לירך המנורה צורת רגליים: צורת הירך אינה מתוארת בתורה באופן מפורט, ומצינו שתי אפשרויות לצורת בסיס המנורה בדברי חז"ל והראשונים: אחת האפשרויות העולה מדברי חז"ל היא, שירך המנורה היא בסיס בצורת רגליים, כלומר – חצובה. כך משתמע מדברי הברייתא דמלאכת המשכן[2], בה נאמר: "גופה של מנורה שמונה עשר טפחים: הרגליים והפרח שלושה טפחים"[3], משתמע, לכאורה, שהבסיס הוא מעין חצובה בעלת שלוש רגליים, כשבחלק העליון של החצובה יש פרח, וביחד גובהם שלושה טפחים[4]. כך נראה מתרגומו של רבנו סעדיה גאון: המתרגם: "'ירכה' – רגליה"[5], ובפרשת בהעלותך תרגם – "'ירכה עד פרחה' – אפילו רגליה ופרחיה"[6].

מטבע המנורה

בתמונה נראית מטבע שהוציא מתיתיהו אנטינונוס, אחרון מלכי החשמונאים בשלהי ימי בית שני. על המטבע מוטבעת מנורת שבעה קנים, שהבסיס שלה כמין תיבה ללא רגלים.

לירך המנורה צורת תיבה: לעומת האמור, רבים מן הראשונים מסבירים, שהירך עשויה בצורת תיבה חלולה. באשר לצורה המדויקת נאמרו דעות שונות, יש אומרים שהתיבה – מלבנית[7], ויש אומרים שהיא נראית כחצי כדור[8]. לדעת ראשונים אלה יש להסביר את דברי חז"ל, האומרים - "הרגליים והפרח - שלשה טפחים", ופירוש הדברים – מן הרגליים עד הפרח – שלשה טפחים, כלומר, התיבה נמצאת בין שני פריטים אלה. כך למעשה נראה מתרגום אונקלוס, שירך המנורה הוא תיבה, שכן, תירגם - "'ירכה' – שידה", שעניינו מעין קופסה, או ארגז, וכדברי חז"ל - "שידה, תיבה ומגדל"[9], וכן מתרגם יונתן "'ירכה' – בסיס". אף רש"י כותב: "'ירכה' – הוא הרגל של מטה העשוי כמין תיבה, ושלושת הרגליים יוצאים הימנה ולמטה". רש"י מוסיף, שלתיבה יש גם שלוש רגליים הנמצאות בתחתיתה[10]. בעקבותיו הולך הרמ"א[11], ומציין שהירך היא תיבה רחבה, הבאה להזכיר את תיבת נוח.

צורת ירך המנורה בשריד בית כנסת בקיצרין

בתמונה נראית המנורה בסיתות על אבן, ולמנורה שלושה רגליים ללא בסיס רחב. צורות מנורה כגון זו נעשו מאות שנים לאחר החורבן, ואין זו בהכרח עדות ראיה.

צורת הירך להלכה: לענין הלכה מוצאים בראשונים שציירו את בסיס המנורה בצורת חצי כדור ובתחתיתו שלוש רגליים[12]. עוד מצינו בפירוש ר' אברהם בן הרמב"ם הכותב בפירוש הפסוק - "'ירכה' – עגולת התושבת אשר לה, אשר בה רגליה"[13], תיאור המתאים לציור אביו הרמב"ם. יש מן האחרונים האומרים, שהרגליים אינן נראות מבחוץ אלא הן נמצאות במרכז התיבה, כמין חצובה המהווה בסיס חזק ויציב מתחת לקנה המרכזי של המנורה, והתיבה עוטפת את הרגליים סביב. למעשה, צורת הירך אינה מעכבת, וכל צורה כשרה, ובלבד שתעשה את תפקידה להוות בסיס חזק ויציב למנורה.

בסיס המנורה לחלקיו

בבסיס המנורה - כפי שנעשה ב'מכון המקדש', נראית הרגל הקידמית. מעליה שתי קומות של ירך עשויה שש צלעות, ולמעלה פרח רחב, ממנו יוצאת הקנה המרכזית של המנורה, וממנה יוצאים לצדדים ששת קני המנורה.

צורת הירך בממצא הארכיאולוגי והמחקר: במימצאים ארכיאולוגיים מתקופת בית שני נראית הירך בצורת תיבה. כך נראית הירך בציור מנורת המקדש שנמצא ברובע ההרודיאני סמוך לכותל המערבי, שם נראית הירך כתיבה משולשת. צורה אחרת נראית בתבליט המנורה המגולפת בשער טיטוס ברומא שם היא נראית בצורת שני משושים המונחים זה על גב זה. צורה דומה של הירך מוצאים בבסיס המנורה שהוטבעה על גבי מטבע שהוציא מתיתיהו אנטיגונוס, אחרון מלכי החשמונאים. קיימים אמנם מימצאים מאוחרים יותר בציורי בתי כנסת עתיקים, אך קשה להביא ראיה מציורים אלה שצוירו שנים רבות לאחר החורבן ואין זו עדות ראיה.

הירך במנורת שער טיטוס ברומא

הירך מורכבת משנים עשר חלקים, בהתאמה לדברי יוסף בן מתיתיהו, לדעתו הירך באה לסמל את שנים עשר המזלות. ירך זו חלולה ואין לה רגליים.

גובה הירך: כאמור לעיל בדברי חז"ל נאמר, ש"הרגליים והפרח – שלושה טפחים", וכן נפסק להלכה[14]. לפי השיטה שהירך היא תיבה, יש לעשות את הפרח מעל גג התיבה ובמרכזה, כך שהתיבה עצמה פחותה בגובהה משלושה טפחים. לפי הדעה הנזכרת לעיל, שהירך היא חצובה בעלת שלוש רגליים, ניתן לעשות את הפרח בחלק העליון של החצובה, באופן, שהפרח הוא כמין טבעת המחברת את שלושת הרגליים זו לזו. באופן זה גובה רגלי החצובה הוא שלושה טפחים, כשהפרח הוא חלק מהרגליים ולא כדבר נוסף על גביהם.

מעולם המחשבה

המנורה כולה אור

מצינו במדרש תנחומא (בהעלותך ה) שנרות המנורה עניינם להזכיר את שבעת כוכבי הלכת המאירים בשמים שהם מעשה ה', וכלשון המדרש: "'אל מול פני המנורה' – 'שבעה אלה עיני ה' המה משוטטים בכל הארץ' - זו המנורה! ומהו: 'שבעה אלה'? - שבעת הנרות! כנגד שבעה כוכבים שמשוטטים בכל הארץ". הנרות בראש קני המנורה מציינים את האור השופע בעולם, לעומתם מציינת ירך המנורה את אור כוכבי הלילה. כך כותב יוסף בן מתיתיהו בקדמוניות היהודים ספר ג; ז, ז: "המנורה היתה עשויה כפתורים ופרחים... כשהיא עולה מירך אחת ומורכבת [הירך] חלקים כמספר המיוחס למזלות ולשמש", כוונתו לירך המנורה כפי שראה במקדש ובשער טיטוס ברומא, שהבסיס מורכב משנים עשר מלבנים. שנים עשר חלקים אלה באים לציין את אור הכוכבים הבוקע מן המזלות השונים שברא ה' בשמים להאיר את עולמו מדי חודש בחודשו.

הירך על פי ציור מנורת הרמב"ם

בציור שנתגלה מכתב ידו של הרמב"ם, מתברר, שבפירוש המשנה למנחות, מצייר הרמב"ם את הירך כמין חצי כדור, הניצב על שלוש רגליים. כדי למנוע טעות, מצייר הרמב"ם את הירך ומוסיף מילים להסברתו. ליד כל רגל, הוסיף הרמב"ם הסבר בכתב – 'רגל', כך גם על הירך עצמה כתב - 'ירכה', ללמדנו, כי כדי שתהיה המנורה כשירה אין להסתפק ברגליים ופרח אלא יש להוסיף ירך.

---

[1] שמות כה, לא.

[2] פרק י.

[3] וכן הוא גם במסכת מנחות כח, ב.

[4] וראה מנחות כח, ב.

[5] שמות כה, לא.

[6] במדבר ח, ד.

[7] רש"י שמות כה, לא. והרמ"א בתורת העולה.

[8] ראה להלן. לפי ציורו של הרמב"ם בפירוש המשנה למנחות פרק ג, וכן בפירוש המשנה למידות בציור בסוף נראית ירך המנורה בהיכל כשהיא מעוגלת. וכן כתב ר' אברהם בן הרמב"ם שמות כה, לא.

[9] גיטין ח, ב.

[10] רש"י שמות כה, לא.

[11] בספרו תורת העולה חלק א, טו.

[12] ראה ציורו של הרמב"ם בפירוש המשנה למנחות פרק ג, וכן בפירוש המשנה למידות, בציור בסוף המשניות נראית ירך המנורה בהיכל כשהיא מעוגלת.

[13] פירוש רבי אברהם בן הרמב"ם שמות כה, לא.

[14] רמב"ם בית הבחירה ג, י.