יציע

יציע: מבנה שהקיף את ההיכל משלושת צדדיו, והכיל בתוכו תאים קטנים.

נאמר בספר מלכים: "ויבן על קיר הבית יציע סביב"[1]. 'יציע'[2] זה, הוא מבנה שהקיף את ההיכל ואת קדש הקדשים משלושה צדדים: צפון, מערב ודרום, והכיל בתוכו חדרים קטנים. בגמרא מובאת ברייתא האומרת שליציע יש שלושה שמות: יציע, צלע ותא[3].

יציע ההיכל - ובו שלש קומות של תאים

בציור נראה חתך של כותלי המקדש הצפוני – מימין, והדרומי משמאל. בצד הכותל היה 'יציע', שהכיל שלוש קומות של תאים. התא התחתון היה של חמש אמות, התא שמעליו נכנס פנימה אל כותל ההיכל, היה שש אמות, והתא שמעליו – שבע אמות.

היציע, הקומות והתאים: ביציע היו שלוש קומות ובכל קומה חדרים. כל קומה היתה רחבה באמה מן הקומה שמתחתיה, ונכנסה אל כותל המקדש באמה אחת: "היציע התחתונה – חמש באמה רוחבה, והתיכונה – שש באמה רוחבה, והשלישית – שבע באמה רוחבה"[4]. במקביל להתרחבות החדרים שביציע, הצטמצם רוחב כותל ההיכל, כדי שאפשר יהיה להשעין את הקורות שבין קומה אחת לחברתה על מקום 'כניסת' כותל ההיכל, ולא יהיה צורך לנקוב חלל בקיר ההיכל ולהכביד עליו[5]. לפי פירוש זה במשנה[6] היו ביציע שלושים ושמונה חדרים קטנים, המכונים 'תאים': חמישה עשר לאורך הכותל הצפוני - חמישה בכל קומה, חמישה עשר לאורך הכותל הדרומי – חמישה בכל קומה, ושמונה תאים במערב - שלושה בכל אחת משתי הקומות התחתונות, ושתים בקומה העליונה[7]. לדעת כמה מן הפרשנים, שימש היציע כמחסן לכלי המקדש וגם לאוצרות שהקדיש העם למקדש[8].

התא מבפנים

בתמונה נראה התא מבפנים. מן התא נפתחו פתחים לתאים האחרים, וכך ניתן להלך מתא לתא - כמין פרוזדור מתמשך עד כותל המערב. משם היתה פנייה לדרום ומשם פנייה נוספת למזרח.

---

[1] מלכים א' ו, ה.

[2] יציע בדברי הנביא (שם) ובמשנה (בבא בתרא ד, א) היא לשון נקבה.

[3] בבא בתרא סא, א.

[4] שם פסוק ו.

[5] שם ובמפרשים.

[6] מידות ד, ג.

[7] המפרשים נחלקו לגבי צורת התאים; ראה על כך בערך 'תא', שם גם הובאה שיטת הרמב"ם באופן מפורט.

[8] עיין בספר 'תבנית היכל'.