יחזקאל
- יוסי ורדי
- 10 בפבר׳ 2022
- זמן קריאה 5 דקות
יחזקאל: מנביאי ישראל הגדולים, אשר חי בין חורבן בית ראשון לבנין הבית השני.
יחזקאל בן בוזי הכהן היה בנו של ירמיהו[1], והתנבא בסוף ימי בית ראשון. אמרו חכמים שנקרא 'בן בוזי', על מסירות נפשו: "אמר הקב"ה ליחזקאל... [אתה] בן [נביאים] צדיקים! בן גומלי חסדים! בן שמבזים את עצמן על כבודו של מקום ועל כבודן של ישראל!" נימנה על הכהנים שהוגלו מירושלים עם יהויכין מלך יהודה לבבל. יחזקאל ומשפחתו התיישבו בעיר 'תל אביב', אשר על נהר כבר, נהר המסתעף מנהר פרת[2]. מדברי המדרש עולה, כי עם הגלות נקרעה המשפחה, ואביו - ירמיה הנביא - נשאר בארץ ישראל[3]. יש אומרים שיחזקאל שימש במקדש בטרם גלה, שכן, הוא מוסר פרטים רבים אודות מבנה המקדש והלכותיו.
נביא בדורו: צידקותו של יחזקאל באה לידי ביטוי בכך, ששמר את פיו מלאכול דברים אסורים - אפילו ספק של מאכל אסור, לכן זכה ונקרא בתואר - 'בן אדם'[4]. יחזקאל שימש כמורה הדור בתקופתו, ככתוב: "ויבוא אלי אנשים מזקני ישראל וישבו לפני"[5], יחזקאל מוכיח אותם על עוונות הגולים לבבל, וחובתם לשוב בתשובה. יחזקאל, הוא שקיבל את הודעת השליח על חורבן ירושלים, ככתוב: "ויהי בשתי עשרה שנה בעשירי בחמישה לחודש לגלותנו בא אלי הפליט מירושלם, לאמור: הוכתה העיר"[6]. בתלמוד מובא, שהקב"ה הביא ייסורים על יחזקאל כדי למרק בכך את עוונותיהם של ישראל[7]. יחזקאל צפה את התמעטות השראת השכינה במהלך ימי בית שני. הדבר בא לידי ביטוי במראות הנבואה שקיבל, וכגון, מה שראה בנבואתו שנתמעטו כנפי החיות, ואמרו חז"ל שהדבר מהווה סימן שעתיד הבית להחרב[8]. עוד אמרו חז"ל על הפסוק: "'ותיפול עלי שם יד ה'' - באותה שעה הראהו המקום ליחזקאל כבוד השכינה שמסתלקה מתוך הבית [וסופו להחרב]"[9].
השתחויה בשמחת בית השואבה - תיקון לחטאי הזקנים כמתואר ביחזקאל
בציור נראים כהנים תוקעים בחצוצרות בשמחת בית השואבה על מעלות שער ניקנור עם הזריחה. על רצפת העזרה (בציור משמאל) נראים אנשים משתחוים ארצה ממזרח למערב לכיוון קדש הקדשים, זאת, כתשובה ותיקון כנגד הזקנים בימי בית ראשון שהשתחוו לשמש, ואילו הם אומרים: "אנו ליה וליה עינינו".
הנבואות בספר יחזקאל: בספר נבואה זה, מובאות נבואות על ישראל ועל ירושלים – על החורבן ועל הגאולה, על מלחמת גוג ומגוג ועל תחיית המתים. כך גם על ארץ ישראל העתידית, ועל המקדש כפי שייראה בעתיד. חכמינו ז"ל מצאו בספר גם דברים הסותרים, לכאורה, זה את זה, וביקשו לגנוז את ספר יחזקאל, לפיכך הושיבו אחד מן התנאים, את חנניה בן חזקיה, העלו לעלייתו שלש מאות גרבי[10] שמן, כדי שיוכל להגות בספר יומם ולילה. לאחר עמל ויגיעה ממושכת נמצאו פתרונות לשאלות ולתמיהות בפסוקים[11]. מכאן אמרו חכמים: "כל הרואה ספר יחזקאל בחלום - יצפה לחכמה"[12]. בסוף הספר מובאת נבואה המתמשכת על שמונה פרקים, שם מתואר בית המקדש לפרטיו לעתיד לבוא. במהלך תיאור זה מובאות הלכות רבות, הנוגעות למבנה הבית, לחצרות, ללשכות וכן הלכות הנוגעות לשאר ענייני העבודה במקדש[13].
גבולות ארץ ישראל ביחזקאל – ובלב הארץ ירושלים והמקדש
במפה נראית ארץ ישראל העתידית, כשהיא מחולקת חלוקה מחודשת לשנים עשר השבטים. במרכז הנחלות נראית 'אחוזת הנשיא' ובתוכה ירושלים והמקדש. בנחלה זו יתרכזו מגורי הכהנים והלויים עובדי המקדש (מתוך אוצר ארץ ישראל חלק א עמ' 49).
נבואת מעשי הזקנים במקדש - והחורבן המתקרב: אחת הנבואות הקשות ביחזקאל, היא זו המתארת את מה שראה בחזון, שכן, בהיותו בבבל הראו לו את הנעשה באותה שעה במקדש בירושלים: "ויהי בשנה הששית... אני יושב בביתי וזקני יהודה יושבים לפני... ויקחני בציצת ראשי, ותישא אותי רוח בין הארץ ובין השמים, ותבא אותי ירושלימה במראות אלהים, אל פתח שער הפנימית הפונה צפונה... ויאמר אלי: בן אדם!... הרואה אתה מה הם עושים תועבות גדולות... לרחקה מעל מקדשי? ועוד תשוב תראה תועבות גדולות... ואבוא ואראה והנה כל תבנית רמש ובהמה... מחוקה על הקיר סביב סביב. ושבעים איש מזקני בית ישראל... איש מקטרתו בידו [מקטירים לעבודה זרה]... והנה שם הנשים יושבות מבכות את התמוז [עבודה זרה]... והנה פתח היכל ה' בין האולם ובין המזבח כעשרים וחמישה איש, אחוריהם אל היכל ה'... והמה משתחויתם קדמה לשמש... [ודבר ה']: וגם אני אעשה בחמה לא תחוס עיני"[14]. ומבואר בתלמוד: "מה תלמוד לומר: 'אחוריהם אל היכל ה''? - מלמד שהיו פורעין עצמן, והיו מתריזין כלפי מטה[15]". עוונות זקני ירושלים כמתואר לעיל מפי יחזקאל הביאו לחורבן בית ראשון. לפיכך התקינו חכמים תיקון ותשובה לדבר בימי בית שני, כמבואר בגמרא: "עמדו שני כהנים בשער העליון... ושתי חצוצרות בידיהן. קרא הגבר, תקעו והריעו ותקעו... הגיעו לשער היוצא ממזרח, הפכו פניהן ממזרח למערב [בהשתחויה] ואמרו: 'אבותינו שהיו במקום הזה - אחוריהם אל ההיכל ופניהם קדמה, ומשתחוים קדמה לשמש... ואנו ליה - וליה עינינו'"[16].
המעין היוצא מן המקדש אל הים הקדמוני
יחזקאל מתאר כי לעתיד לבוא, עתיד לצאת מעין מבית קדשי הקדשים. המעין יזרום אל 'הגלילה הקדמונה', כלומר, אל הים הקדמוני, הנזכר ביחזקאל, זכריה ויואל. עם הגיע המעין את הים הקדמוני ימתקו המים (ראה אוצר ארץ ישראל חלק ב עמ' 143).
ירושלים והמקדש לעתיד לבוא: יחזקאל הנביא מתאר את ירושלים שלעתיד לבוא. הארץ תתחלק לשנים עשר השבטים בחלוקה שונה מזו שנתחלקה בימי משה ויהושע. ארץ ישראל תתחלק ברצועות רוחב ממזרח למערב לשנים עשר השבטים. במרכז הארץ בין שבט יהודה ובנימין תוקם נחלה מיוחדת – היא הנחלה השלש עשרה - המכילה בתוכה את המקדש ואת ירושלים העתידית אשר תהיה שייכת לכל ישראל. בנחלה זו יהיה חלק מיוחד לכהנים, חלק אחר ללויים וחלק נוסף ל'נשיא', הוא מלך ישראל ומשיח ה'[17].
מי מעין עתידים לצאת מקדש הקדשים דרך 'שער המים': אחת מנבואות יחזקאל עוסקת במי המעין העתידים לצאת מקדש הקדשים לעתיד לבוא, ככתוב: "וישיבני אל פתח הבית והנה מים יוצאים מתחת מפתן הבית קדימה... מנגב למזבח... ויאמר אלי: המים האלה יוצאים אל הגלילה הקדמונה... ונרפאו המים"[18]. בנבואה זו מדבר יחזקאל, שלעתיד לבוא יצאו מים מן המקדש, וימתיקו את מי הים ממליחותם. על פי נבואה זו נקבע אחד מן השערים במקדש בשם 'שעננר המים', כמובא במשנה: "למה נקרא שמו 'שער המים'? - שבו מכניסין צלוחית של מים של ניסוך בחג... ובו המים מפכים, ועתידין להיות יוצאין מתחת מפתן הבית"[19]. עוד מבואר בדברי חז"ל: "'ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם'... מבית קדש הקדשים [יצאו המים] עד הפרוכת... מן הפרוכת עד מזבח הזהב [יזרמו המים] כקרני חגבים. ממזבח הזהב ועד העזרות - כחוט של שתי... מיכן והילך כמפי הפך..."
מעולם המחשבה
ישעיהו דומה ל'בן כרך' ויחזקאל ל'בן כפר'
בספר מורה נבוכים (ג, ו) מבחין הרמב"ם בין דרגות הנביאים השונים. בין השאר מביא את הבחנת חז"ל בין נבואת ישעיה לנבואת יחזקאל, זו לשונו: "דע, שזה הענין הנכבד הגדול אשר התחיל יחזקאל ע"ה ללמדנו... מסיפור ה'מרכבה'... הוא הענין בעצמו שלימדנו ישעיה ע"ה... והוא אומרו: 'ואראה את ה' יושב על כסא רם ונשא ושוליו מלאים את ההיכל'... כבר בארו לנו החכמים... ואמרו, שההשגה אשר השיגה יחזקאל היא ההשגה בעצמה אשר השיגה ישעיה. והמשילו בזה משל בשני אנשים שראו את המלך בעת רוכבו [במרכבה], האחד מהם - מבני כרך, והשני - מבני כפר, כי בן הכרך, היודע, שאנשי העיר יודעים תכונת רכיבת המלך, אינו מספר תכונת רכיבתו, אבל אומר: 'ראיתי את המלך' לבד. והאחר, מפני היותו רוצה לספר לאנשי הכפר, אשר אינם יודעים דבר מתכונתו [נסיעתו במרכבה] פירט להם תכונת רכיבתו איך היא, ותיאר רגליו וחיילותיו ומשרתיו, עושי דברו ומצוותיו. ובזה השיעור מהערתם תועלות גדולות מאד, והוא אמרם בחגיגה: 'כל מה שראה יחזקאל - ראה ישעיה; ישעיה דומה לבן כרך שראה את המלך, יחזקאל - לבן כפר שראה את המלך'... שישעיה לא היו אנשי דורו צריכים לבאר להם הפרט ההוא... ובני הגולה [שהם בחשכת הגלות] היו צריכים לפרט הזה".
[1] רד"ק יחזקאל א; בשם התרגום.
[2] יחזקאל ג, טו.
[3] פסיקתא דרב כהנא יג, יב. משפחה זו מצאצאי רחב הזונה.
[4] זהר ח"א קצא, א.
[5] פרק יד, א.
[6] יחזקאל פרק לג, כא.
[7] סנהדרין יט, א.
[8] חגיגה יג, ב.
[9] יחזקאל ח, א. סדר עולם רבה פרק כו.
[10] כדים גדולים.
[11] שבת יג, ב.
[12] ברכות נז, ב.
[13] פרקי המקדש ביחזקאל מ – מח. עיין ערך 'מקדש יחזקאל'.
[14] יחזקאל ח, א.
[15] יומא עז, א; בלשון סגי נהור.
[16] סוכה נא, ב.
[17] יחזקאל מה, א – ח.
[18] יחזקאל פרק מז, א.
[19] מסכת מידות ב, ו.