טני

טני: כלי זהב שבו מניחים את הדשן לאחר שאספו אותו ממזבח הקטורת.

תשעים ושלושה כלים היו במקדש בלשכת הכלים*. לדישון מזבח הזהב נדרשו שני כלים לצורך העבודה[1]. אחד הכלים ששימשו לדישון מזבח הקטורת הוא הטני. מדובר בכלי זהב, המכיל שנים וחצי קבים[2]. המושג 'טני' לקוח מן המילה 'טנא' שבתורה, ככתוב בפסוק: "ושמת בטנא"[3], שכן, לטני יש דמיון לסל או קערה עם פה רחב[4].

השימוש בטני: אחד הכהנים שזכה בפייס* השני שבעבודת התמיד, נפל בחלקו לעשות את עבודת דישון מזבח הזהב, ולנקותו משיירי הקטורת של אתמול, היה נכנס עם שחר להיכל עם הטני בידיו. הכהן עומד לפני מזבח הקטורת, ומניח את הטני לפניו על הרצפה. לאחר מכן היה מקנח בחופניו את הדשן המונח על זהב מזבח הקטורת, ומניח אותו בטני. לבסוף, כשלא נותר דשן רב, ולא היה יכול לקחת את הדשן שנותר בחופניו, היה מטאטא את הדשן שנותר על המזבח לתוך הטני במברשת. כשהיה מסיים, היה מניח את הטני על הרצפה ויוצא[5]. בשלב מאוחר יותר של סדר התמיד היה הכהן נכנס להיכל בשנית, נוטל את הטני שהניח שם, משתחווה ויוצא[6]. לאחר שיצא, היה הכהן הולך עם הטני אל 'בית הדשן'*, שממזרח לכבש המזבח[7], ושופך שם את הדשן שהצטבר בטני[8].

הכהן והטני

בציור נראה כהן שזכה בדישון מזבח הזהב, כשהוא מחזיק בידיו את הטני. הכהן עומד להכנס להיכל עם שחר, כדי לדשן את מזבח הזהב מאפר הקטורת שנותרה בו מאתמול, ולהכין בכך את הקטרת הקטורת.

הטני בעת ברכת כהנים: במהלך הקרבת התמיד היו הכהנים עומדים על מעלות האולם לברך את הקהל בברכת כהנים. כהני המשמרת היו מברכים ברכת כהנים כדרכם כשהם נושאים את כפיהם. לעומתם הכהנים שעשו את העבודות השונות בהיכל, אלו הצטרפו לברכה יחד עם אחיהם הכהנים, ואינם נושאים כפיהם אלא מחזיקים בידיהם את הכלים השונים, כגון הכוז והמחתה, וכך גם הכהן שעבד עם הטני בהיכל נושא אותו בידיו בשעת הברכה[9]. יש מן הפרשנים שפירשו, שבזמן ברכת כהנים הניחו חמישה כהנים אלה את כליהם על הרצפה, וברכו ברכת כהנים בנשיאת כפים[10].

---

[1] משנה תמיד ג, ד.

[2] משנה תמיד ג, ו. רמב"ם תמידין ומוספין ג, ד.

[3] דברים כו, ב.

[4] רע"ב תמיד שם.

[5] משנה תמיד ג, ט. רמב"ם שם.

[6] משנה תמיד ו, א. רמב"ם שם הלכה ז.

[7] ראה רמב"ם תמידין ומוספין ב,יב.

[8] רע"ב תמיד שם.

[9] משנה תמיד ז, ב. כך נראה מפשט לשון המשנה וכן נראה מדברי הרע"ב.

[10] המאירי שם והגר"א.