טבלה של זהב

טבלה של זהב: לוח זהב עליו כתובה פרשת סוטה.

נאמר בתורה בענין פרשת סוטה: "וכתב הכהן את כל האלות האלה בספר, ומחה אל מי המרים"[1]. הילני המלכה עשתה טבלה של זהב, ובה כתובה פרשת סוטה[2], כדי לאפשר לכהן להעתיק את לשון הפרשה מן הטבלה אל מגילת קלף, ולא יאלצו לטלטל ספר תורה לעזרה כדי להעתיק ממנו[3].

אופן כתיבת הפרשה: הלכה היא, שאין לכתוב מגילה בפני עצמה ופרשיה בודדת מתוך ספר תורה[4], לאור האמור נכתבה פרשת סוטה במקדש בראשי תיבות לסירוגין[5], דהיינו: בתחילת כל פסוק מופיעה מילה שלמה, ובמילים הבאות הופיעו רק ראשי התיבות[6]. באופן אחר יש מי שמסביר, כי כל האותיות היו שם, אלא שהן לא היו צמודות אלא מפוזרות[7]. ויש מי שמסביר לשיטה זו, כי כל המגילה נכתבה בראשי תיבות. באשר למושג 'סירוגין' הסביר, שכל שורה לא הכילה יותר משלוש מילים, וכך נכתב עמוד שלם בן שלוש מילים בכל שורה. ומאחר שאי אפשר לקרוא פסוק שלם בפרשה זו בשורה אחת, לפיכך הדבר מותר[8]. לעומת האמור מצינו בירושלמי, שבטבלה הופיעה הפרשה בשלימותה, וכלשון הירושלמי: "תני רבי הושעיה: כל פרשת סוטה היתה כתובה עליה [על הטבלה] שממנה היה קורא ומתרגם כל דקדוקי הפרשה"[9].

מקום הטבלה: הטבלה היתה קבועה בכותלו של ההיכל בצד הפונה לאולם. לפי המתואר בדברי חז"ל טבלה זו היתה מעלה ניצוצות עם זריחת החמה ואמירת קריאת שמע במקדש[10]. הכהן הכותב את פרשת סוטה היה נכנס ל'אולם', כדי להעתיק את הפרשה מן הטבלה אל המגילה. לאחר שהשלים את הכתיבה, היה הכתב הכתוב על המגילה נמחק על פני המים[11].

טבלת זהב של פרשת סוטה

בציור נראה כהן המעתיק את פרשת סוטה, מן הטבלה הקבועה בכותל ההיכל אל מגילת קלף. באשר לכתב שנחרט על הטבלה, שם נראות מילים שלימות, כתב זה נכתב על פי שיטת הירושלמי (סוטה ב, ב) שם מובאת דעה שניתן לכתוב פרשה זו בשלימותה. עוד מובא בדברי חז"ל שזהב הטבלה היה מעלה ניצוצות עם זריחת החמה.

---

[1] במדבר ה, כג.

[2] יומא לז, א.

[3] רש"י שם.

[4] גיטין ס, א; רמב"ם ספר תורה ז, יד; שו"ע יורה דעה רפג, ב.

[5] גיטין שם.

[6] רש"י ותוספות הרא"ש שם ד"ה בסירוגין.

[7] ריטב"א שם, וראה מהרש"א שם.

[8] שו"ת הרמב"ם סימן רסח. השיטות דלעיל נאמרו על פי האמור בתלמוד בבלי גיטין ס.

[9] ירושלמי סוטה ב, ב.

[10] תוספתא יומא ב, ג; ירושלמי יומא ג, ח.

[11] תוספתא סוטה ב, א.