מוספים

מוספים: קרבנות הקרבים בזמנים מיוחדים בשנה בנוסף על תמיד של שחר.

בימים מיוחדים בשנה, כגון: שבתות, ראשי-חודשים ומועדים, מקריבים קרבן מוסף, זאת, כתוספת לקרבן תמיד שבכל יום. קרבן מוסף מובא בין תמיד של שחר לתמיד של בין הערביים[1]. עם המוספים מביאים נסכים - כל בהמה ונסכיה המיוחדים לה[2]. כמו כן, תיקנו חכמים לאנשי המעמד לומר תפילה מיוחדת בעת הבאת המוספים – כמו שתיקנו בזמן הקרבת התמיד - כדי שיעלו המוספים לרצון לפני ה'[3].

זמן המוספים: זמן הקרבת מוסף הוא כל היום[4], אך לכתחילה יש להקריבו באמצע היום - בשעה הששית[5]. עם זאת, כשעבודת היום מרובה, כגון ביום הכיפורים, מתקיימת מצות הקרבת קרבן מוסף כבר בבוקר, מיד לאחר הקרבת התמיד[6], זאת, כדי לאפשר לכהן הגדול לסיים את עבודותיו הרבות עד שקיעת החמה.

סדר הקדימויות בהקרבת המוספים: תמיד של שחר קודם לכל הקרבנות, לפיכך, אין להקריב קרבן מוסף לפני תמיד של שחר. ואמרו חכמים: "מנין שלא יהא דבר קודם לתמיד של שחר? - תלמוד לומר: 'וערך עליה העולה' - [עולת התמיד] עולה ראשונה! [הקודמת לשאר הקרבנות]"[7]. קרבן מוסף שהקריבוהו קודם תמיד של שחר, יש אומרים שהקרבן פסול[8], אולם להלכה נפסק שהקרבן כשר[9].

מהלכות המוספים: כשם שאסור להקריב מוסף לפני הקרבת תמיד של שחר, כך גם אסור להקריבו לאחר תמיד של בין הערביים[10]. כשחל ראש חודש בשבת, מקריבים תחילה מוסף של שבת, ולאחריו מוסף של ראש חודש, שכן, "כל התדיר מחבירו קודם את חבירו"[11]. וכן כשחל יום טוב בשבת, מוסף השבת קודם. סדר ההקרבה נקבע לפי תדירות הקרבן, התמיד קודם למוספי שבת, מוספי שבת קודמים למוספי ראש חודש, ומוספי ראש חודש קודמים למוספי המועדות[12]. במוספים שיש בהם עולה וחטאת – הקרבת קרבן העולה שקדושתו יתירה קודמת להקרבת קרבן החטאת[13].

מוסף של ראש חודש וחג

בציור נראים קרבנות המיועדים לחלק מן המועדים, והם: ראש חודש, פסח ושבועות: שני פרים, איל אחד שבעה כבשים, ושעיר לחטאת.

זמן תפילת המוספין: מדברי חז"ל משתמע, שתפילת המוספין שתיקנו חכמים לאומרה עם הקרבת הקרבן היתה נאמרת לאחר הקרבת המוספים ולא בעת הקרבתם, וכדברי הגמרא: "אמר רבי יהושע בן חנניה: כשהיינו שמחים שמחת בית השואבה... שעה ראשונה - תמיד של שחר, משם - לתפילה, משם - לקרבן מוסף, משם - לתפילת המוספין, משם - לבית המדרש... משם - לתפילת המנחה, משם לתמיד של בין הערבים, מכאן ואילך - לשמחת בית השואבה[14].

המוספים - סוג הקרבן ומנין הקרבנות

מוספים של ראש השנה יום הכיפורים ושמיני עצרת

בציור נראים המוספים של ראש השנה יום הכיפורים ושמיני עצרת, והם: פר אחד, איל אחד שבעה כבשים ושעיר לחטאת.

מעולם המחשבה

קרבן מוסף - ו'נשמה יתרה'

אמרו חכמים: "מרגלית נאה נתתי לכם, ושבת שמה. כל עסקי השבת כפולים: 'לחם משנה - שני העומר לאחד', קרבנה כפול, שנאמר: 'וביום השבת שני כבשים בני שנה'... שכרה כפול, שנאמר: 'וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד'... מזמור כפול - 'מזמור שיר ליום השבת'" (על פי מדרש תהלים צב). ופירשו האחרונים, שיש בשבת שתי תוספות; תוספת גשמית, וכדברי חז"ל (שבת קיח): "כל המענג את השבת - נותנין לו נחלה בלי מצרים", ותוספת רוחנית, וכדברי חז"ל (ביצה טז, א): "נשמה יתירה נותן הקדוש ברוך הוא באדם ערב שבת ולמוצאי שבת נוטלין אותה ממנו". זה, אפוא, עניינו הכפול של קרבן מוסף, לציין את ברכת השבת הן מבחינה גשמית והן מבחינה רוחנית, לכן, הכל כפול: לחם משנה, קרבן כפול, שיר כפול וכו'. עוד כתבו האחרונים, כשם שבשבת יש 'נשמה יתירה' לאדם, כך גם ביום טוב, ולכן תיקנו חז"ל לומר ביום טוב 'נשמת כל חי' כמו שאומרים בשבת, ומכאן ההסבר למוסף יום טוב, שכן, יש ביום זה יתרון ותוספת כשבת.

---

[1] רש"י במדבר כח, י.

[2] ע"ע מוספים.

[3] תענית כז, ב.

[4] מגילה כ, ב. רמב"ם הלכות מעשה קרבנות ד, ו.

[5] פסחים נח, א. ורש"י ד"ה 'רבי ישמעאל' עיין שם שכתב שבמוסף נאמר: 'דבר יום ביומו', כלומר באמצע היום, ואילו בתמיד נאמר 'בוקר'.

[6] יומא ע, א. רמב"ם עבודת יום הכיפורים ד, א.

[7] מנחות מט, א.

[8] תוספות פסחים נח, ב. ד"ה 'העולה' על פי התוספתא פסחים ד, ב.

[9] רמב"ם תמידין ומוספין ט, ג. על פי הגמרא בזבחים צא, א. ולדעתו סדר התמידין והמוספים נאמר כמצוה לכתחילה ובדיעבד כשר. - משנה למלך תמידין ומוספין א, ג.

[10] פסחים נח, ב. וכן זבחים פט, א. רמב"ם תמידין ומוספים א, ג. עיין שם. ועיין חזון איש מנחות לג ס"ק י.

[11] זבחים פט, א. רמב"ם תמידין ומוספין ט, א.

[12] זבחים פט, א. רמב"ם תמידין ומוספין ט, ב.

[13] זבחים צ, א. רמב"ם תמידין ומוספים יט, ז.

[14] סוכה נג, א. עם זאת, יתכן, שאין ראיה משם, שכן, אנשי מעמד התפללו בעת הקרבת הקרבן ממש, ואילו רבי יהושע שהיה לוי ומשורר במקדש בעת הקרבן, היה מתפלל בזמנים אחרים.

[15] במדבר כח, ט.

[16] במדבר כח, יא. רמב"ם תמידין ומוספין ז, א.

[17] במדבר כח, יח. רמב"ם תמידין ומוספין ז, ג.

[18] במדבר כח, כז. רמב"ם תמידין ומוספין ח, א.

[19] במדבר כט, א. רמב"ם תמידין ומוספין ט, א.

[20] במדבר כט, ח. רמב"ם תמידין ומוספין י, א.

[21] במדבר כט, לה. רמב"ם תמידין ומוספין י, ה.

[22] במדבר כט, יא- לד. רמב"ם תמידין ומוספים י, ג - ד.

[23] בכל יום משבעת ימי החג מספר הפרים ירד. ביום הראשון מקריבים שלושה עשר פרים, וביום השביעי שבעה פרים.