כל פינות - כלל שנאמר במקדש
- יוסי ורדי
- 10 בפבר׳ 2022
- זמן קריאה 4 דקות
כל פינות - כלל שנאמר במקדש: כל פניות הכהנים בעבודה ועל המזבח יעשו דרך ימין.
בכמה מקומות בדברי חז"ל מובא הדין שפניותיו של האדם צריכות להיות דווקא לצד ימין, וכגון, לגבי הכניסה להר הבית, לגבי העליה למזבח, לעניין הכניסה להיכל ועוד. ומקור הדברים בדברי הנביאים, בתיאור הים שעשה שלמה* שהיה עומד "על שני עשר בקר: שלושה פונים צפונה ושלושה פונים ימה ושלושה פונים נגבה ושלושה פונים מזרחה..."[1]. מתיאור זה למדים, כי כל הפניות צריכות להיעשות דווקא בדרך ימין[2], משום שהמקיף את הים והולך מצידו הצפוני לצידו המערבי הולך לצד ימינו[3]. ויש הדורשים מלשון "פונים" החוזרת על עצמה ארבע פעמים בפסוק זה, ומזה למדו, על ארבעה מקומות במקדש שיש להקפיד בהם לפנות לימין: בהיכל, במזבח, בעזרה ובהר הבית[4].
בכניסה להר הבית: כל הנכנסים להר הבית הולכים לצד ימין ומקיפים ויוצאים דרך צד שמאל, חוץ ממי שאירעו דבר, כלומר אירע לו מאורע קשה בביתו, כגון, שיש לו חולה בביתו ומי שאבדה לו אבידה[5]. כך גם אבל או מנודה, אף הוא מקיף לצד שמאל[6]. גם אם אדם מתכוון להגיע לצד השמאלי של הר הבית, הלכה היא שיקיף וילך דרך הצד הימני[7]. הסיבה שהתקינו חכמים, שאנשים שבאה עליהם צרה מקיפים מצד שמאל ובניגוד לבאים מימין, זאת, כדי שהרואים ישאלו לשלומם, ולשלום ביתם, ויתפללו לרפואתם ולישועתם[8].
בעזרה: גם הנכנס לעזרה צריך לפנות לימין[9]. ויש מי שכותב, כי בכניסה לעזרה יש ללכת דווקא בדרך הקצרה ולא בדרך הימנית[10].

עליית הכהנים למזבח - בימין הכבש
בציור נראים כהנים עולים אל המזבח, כשהם הולכים בצד הימני של הכבש לכיוון מזרח. לאחר שיקיפו את המזבח סביב יורדים הכהנים משמאל.
בעליה למזבח: כל העולים למזבח עולים דרך ימין ומקיפים ויורדים דרך צד שמאל, כלומר: עולים מן הצד הדרומי במזרחו של כבש ויורדים במערבו[11]. אבל העולה לנסך את היין על גבי המזבח, וכן כהן העולה לנסך את המים, כיון, שהעבודות הללו נעשות בצד המערבי של המזבח, כהנים אלו עולים בדרך הקצרה ופונים מיד לצד שמאל ולא מקיפים, שכן, עשן המזבח מזיק לנסכים - שמא יתעשנו. כך גם כהן העולה לעשיית עולת העוף ונוכח שיש הרבה עולות הנעשות בצד המזרחי, יפנה מיד לצד השמאלי שאם יקיף את המזבח מימין, יש לחשוש שמא ימות העוף מעשן המערכה[12]. בכל יום הכהנים עולים במזרחו של כבש ויורדין במערבו, וביום הכיפורים עולים הכהנים באמצע הכבש ויורדין באמצע לפני כהן גדול כדי להדרו"[13].

הזאת כהן גדול על קרנות מזבח הזהב - מימין לשמאל
הכהן הגדול עומד ביום הכיפורים בהיכל, ומזה מן הדם על קרנות מזבח הזהב. סדר ההזאה הוא, להתחיל בקרן מזרחית צפונית וממשיך מימין לשמאל על ארבעת הקרנות, ומסיים בקרן דרומית מזרחית.
בהיכל: גם הנכנס להיכל צריך לפנות לימין[14]. בתוך ההיכל היתה טבלה של שיש בגודל אמה על אמה הניתנת להגבהה, שכאשר היה צורך ליטול עפר להשקאת אשה סוטה*, היה הכהן נכנס ונוטל עפר משם. טבלה זו היתה בצד ימין[15].
במתנות דמים: בנתינת ארבע מתנות החטאת על קרן המזבח, היה הכהן עולה בכבש ופונה לסובב לצד ימין, ונותן את המתנות על הקרן הדרומית מזרחית, ומשם לקרן מזרחית צפונית, צפונית מערבית ומערבית דרומית[16]. גם נתינת שתי מתנות העולה נעשית דרך ימין, שדין הוא, שהדמים ניתנים קודם על הקרן המזרחית צפונית ורק לאחר מכן על הקרן המערבית דרומית, ולכן יקיף את המזבח דרך ימין, ויגיע תחילה לקרן המזרחית צפונית ולבסוף לקרן מערבית דרומית[17]. למרות שדמי העולה היו ניתנים למטה מחוט הסיקרא, והכהן היה עומד על הארץ כשזרקם, דין כל מתנות הדמים שווה לדין מתנות החטאת, ולכן יקיף הכהן את המזבח מימין, ממזרח, ויזרוק את הדם[18].
במזבח הזהב: חיוב המתנות הנעשות דרך ימין, נאמר דווקא כאשר הכהן מקיף את המזבח ברגליו. ומצינו בהזאות יום הכיפורים הנעשות על קרנות מזבח הזהב, שיש מי שסובר שמתנות הדמים נעשות על קרנותיו בהקפה ביד, אזי אין מתחילים בימין[19]. להלכה נפסק כי הקפה זו גם היא נעשית ברגל, לפיכך יתחיל בה מימין, מהקרן הצפונית מזרחית לקרן הצפונית מערבית[20].
בשאר דברים: חובת הפנייה לימין היא דווקא בפעולה של עבודה, אך לא בתיאור מציאות, וחשבון שאדם מחשב והולך. מסיבה זו מצינו תנא שמונה את הלשכות שהיו בבית המוקד בדרך שמאל[21], ולעומתו יש מי שמונה בדרך ימין[22], ולא הקפידו חכמים בדבר[23].
[1] מלכים א ז, כה; ובדומה לזה בדברי הימים ב ד, ד.
[2] יומא נח, ב.
[3] רש"י שם ד"ה עומד.
[4] ברייתא דמלאכת המשכן פרק יב (ומביאו הרא"ש בפירושו למידות ב, ב). וראה זבחים סב, ב.
[5] מסכת שמחות פרק ו הלכה יא.
[6] מידות פרק ב משנה ב.
[7] פירוש הרא"ש שם. וייתכן שלדעת הרמב"ם הנוקט דין זה אף בדברי חול (ראה דבריו בהלכות תפילה ונשיאת כפים יד,יג לגבי כיוון פניהם של הכהנים), הכוונה היא שכשיש לו שתי אפשרויות שוות עליו להעדיף את הדרך הימנית, אך לא כשהדרך השמאלית קצרה יותר (וראה שו"ת חתם סופר או"ח סימן קפז).
[8] שו"ת תורה לשמה סימן תקכ.
[9] ברייתא דמלאכת המשכן שם; פירוש הרא"ש שם. והרמב"ם אינו מזכיר (וראה הערה 7).
[10] תרומת הדשן ב, קיט. הלומד מכך לגבי עלייה לתורה (והוא מצטט: "הנכנס לעזרה נכנס בקצרה"), ומביאו הבית יוסף או"ח סימן קמא. אולם בביאור הגר"א על השו"ע שם סעיף ז כתב לדחות את דבריו (והעיר לגבי ציטוט זה, שאינו מופיע בשום מקום).
[11] יומא מה, א; רמב"ם הלכות עבודת יום הכיפורים ב, ה.
[12] משנה בזבחים סג, א-ב; גמרא שם סד, א.
[13] יומא שם. ולדעת רבי יהודה במשנה שם מג, ב; בכל יום כהן גדול עולה באמצע ויורד באמצע. וראה רמב"ם בפירושו למשנה יומא ד, ה; ובהלכות עבודת יום הכיפורים שם.
[14] ראה הערה 10. אמנם, בגמרא ביומא מה, א מובאת אפשרות בדעת רבי עקיבא כי בהיכל לא נוהג דין זה (לגבי מתנות הדמים שעל מזבח הזהב וראה להלן). ומסתבר שכדי להגיע להדלקת המנורה הנמצאת לשמאל הנכנס, הכהן חייב לפנות לשמאלו, ולא נראה שהיה עליו להקיף את כל ההיכל.
[15] סוטה טו, ב; רמב"ם הלכות סוטה ג, י (ועל פי יד המלך שם).
[16] זבחים פרק ה משנה ג.
[17] יומא טו, ב.
[18] רש"י שם ד"ה ברישא.
[19] יומא נט, א.
[20] רמב"ם עבודת יום הכיפורים ד, ב.
[21] תמיד פרק ג משנה ג. ;
[22] מידות פרק א משנה ו.
[23] יומא יז, א.