טומאה רצוצה

טומאה רצוצה: טומאה מן המת שנמצאת תחת 'אהל' מצומצם בשטחו, ודינו שונה מטומאת אהל רגילה.

'טומאה רצוצה' שונה משאר הטומאות, בכך, שטומאת מת המטמאה באוהל, משהיא מגיעה לתקרה נעצרת על ידי התקרה, ואינה מטמאת את אדם העובר מעליה, מאידך היא מתפשטת בחלל הנוצר מן התקרה ולמטה. לא כן 'טומאה רצוצה' הדחוקה בתוך שטח פחות בשטחו מטפח על טפח, אזי הטומאה 'בוקעת ועולה' כלפי מעלה, כלומר העובר מעל מקום הטומאה הרצוצה נטמא.

'טומאה רצוצה' 'בוקעת ועולה' – כיצד? המושג 'טומאה רצוצה' פירושו: טומאה לחוצה ודחוקה[1]. המת או חלקים מסוימים ממנו, כגון כזית מבשרו, מטמאים באהל, ופירוש הדבר שכאשר הטומאה נמצאת תחת קורת גג כלשהי הטומאה מתפשטת בכל המרחב שתחת אותה קורת גג. מאידך, קורת הגג מונעת את התפשטות הטומאה אל מה שמעליה. נמצא, שבדרך כלל הימצאות המת תחת האוהל מרחיבה את שטח הטומאה לרוחב אך מצמצמת את אפשרות הטומאה לגובה. לדוגמה: כאשר מת נפטר בבית חולים, הטומאה מתפשטת לכל המבנה על כל קומותיו, מאידך איננה מתפשטת אל מטוס העובר מעל בית החולים. במה דברים אמורים? כאשר ה'אוהל' מצומצם במידותיו, כלומר אורכו טפח רוחבו טפח וגובהו טפח לפחות. מאידך כאשר הטומאה דחוקה, ומצטמצמת לחלל שמידותיו פחותות מטפח - הרי זו 'טומאה רצוצה'. אזי משתנה דין טומאת המת, הטומאה אמנם איננה מתפשטת לרוחב, אבל היא מתפשטת לגובה ללא הגבלה, כשהיא כביכול בוקעת את התקרה ומטמאת את הנמצאים מעליה, כשקורת הגג שמעליה איננה חוצצת בפני הטומאה, ובלשון המשנה: "טומאה בוקעת ועולה, בוקעת ויורדת"[2]. לדוגמא, כאשר נקבר המת בקבר, ומילאוהו עפר לגמרי, ולא הותירו בקבר חלל, אפילו לא טפח, הרי זה מטמא את מי שעובר מעל המת שבקבר זה. לא כן אדם הנוגע מצידי הקבר- אינו נטמא[3]. בכך דין 'טומאה רצוצה', תואם דין טומאת מת, שאין עליו אהל כלל, שכל העובר מעליו מאהיל ונטמא. יש מן הראשוני מי שכתב, שדין זה הוא "הלכה למשה מסיני"[4]. רבי יוסי חולק בדין זה[5], ואין הלכה כמותו[6].

האם שני חצאי זיתים של טומאה רצוצה מטמאים? בדין מסוים מצאנו הבחנה בין טומאה רצוצה לטומאה גלויה: בטומאה גלויה, טומאת האהל נחשבת כטומאה שונה מטומאת מגע, ולכן מי שעושה שני דברים בבת אחת; ביד אחת נוגע בחצי זית מן המת, וביד שניה מאהיל על חצי זית מן המת, דינו שהוא טהור, מאחר ששני חצאי הזית אינם מצטרפים לכשיעור. לעומת זאת 'טומאה רצוצה' נחשבת כמעין 'טומאת מגע', שכן, כמובא לעיל טומאה רצוצה 'בוקעת' את התקרה שמעליה ומטמאת את האדם העובר התקרה, ולכן שני חצאי הזית "הבוקעים ועולים" כלפי שתי ידיו של אדם המאהיל עליהם - מצטרפים זה לזה ונטמא[7]. כאשר הטומאה הרצוצה נמצאת בתוך אהל מרווח, כגון שהיא בתוך מגירה קטנה בארון בבית, הטומאה מתפשטת בכל האהל המרווח[8].

---

[1] בראשית כה, כב: "ויתרוצצו הבנים בקרבה", מתורגם: "ודחקין".

[2] משנה, אהלות יב, ז.

[3] משנה, אהלות ז, א.

[4] רש"י, סוכה ד ע"א ד"ה הכי גרסינן.

[5] בבלי, חולין קכו, א.

[6] רמב"ם, טומאת מת ז, ה.

[7] דעת רבי זירא בחולין קכה, ב, על פי ביאור הראב"ד בפירושו לעדויות פ"ג מ"א. דין זה אינו מוסכם, עיין במאירי בחולין שם.

[8] משנה, אהלות ד, ג. רמב"ם, טומאת מת יח, ד.