כפורת

כפורת: מכסה עשוי זהב מעל ארון הברית*.

בעת הקמת המשכן נצטווה משה להכין את ארון הברית שבו יהיו מונחים לוחות העדות[1]. ציווי מפורש נאמר אודות עשיית המכסה לארון זה והוא הנקרא כפורת, כפי שנאמר בתורה: "ועשית כפורת זהב טהור... ונתת את הכפורת על הארן מלמעלה"[2]. על הכפורת, בשני קצותיה, היו מחוברים הכרובים, ככתוב: "ועשית שנים כרובים זהב, מקשה תעשה אותם משני קצות הכפורת"[3]. בשעה שגנז יאשיהו המלך את הארון נגנזה עמו הארון הכפורת והכרובים[4].

תיאור הכפורת: נאמר בתורה: "ועשית כפורת זהב טהור אמתים וחצי אורכה ואמה וחצי רוחבה... ועשית שתים כרובים זהב מקשה תעשה אותם משני קצות הכפורת"[5]. 'כפורת' הוא מלשון כיסוי[6], ותפקידה של הכפורת לשמש כיסוי ומכסה לארון וללוחות שבו. הכפורת מונחת מעל הארון, כעין לוח ישר[7], ומונחת על ארבעת דפנות הארון, שכן אורכה כאורך הארון ורוחבה כרוחב הארון[8]. עובייה של הכפורת לא התפרש בתורה[9], ומדברי חז"ל עולה שמידת עובייה – טפח[10]. משתי קצות הכפורת יצאו שני כרובים* כמקשה אחת מן הכפורת וסוככו בכנפיהם על הכפורת[11].

עובייה של הכפורת: כאמור, בתורה לא נכתב עובייה של הכפורת, אך בדברי חז"ל נאמר, שעובייה של הכפורת הוא טפח. עובי זה של הכפורת מעורר קושי, שכן על פי זה נמצא שמשקל זהב הכפורת מגיע ליותר מאלף ק"ג[12]. משקל זה של הכפורת, ובנוסף לכך הכרובים שהיו בגובה עשרה טפחים, זאת, בלי לחשב את שאר משקל דפנות הזהב של הארון, הוא משא כבד, שאינו בר-נשיאה לארבעה לויים נושאי הארון. כמו כן, משקל זה של הזהב אינו מתיישב עם סך כל הזהב שנתרם למשכן, אשר לפי החשבון לא עלה על 1,250 ק"ג[13]. נמצא, לכאורה, שכמות זהב קטנה מאד נשארה לעשיית שאר הכלים ולציפוי קרשי המשכן? בעקבות קשיים אלו יש מהפרשנים שכתבו, שלא היה עובי הכפורת טפח[14], ויש שכתבו שיש מסורת וקבלה שמשקל הכפורת ככר אחד, כארבעים ושתים ק"ג בלבד[15]. עוד כתבו ליישב את המקורות השונים, שבדפנותיה, כלומר בצדדים, היתה הכפורת בעובי טפח, אך שאר הכפורת היתה דקה מאוד[16]. ויש מן האחרונים שאמרו, כי כשם שהארון היה עשוי עצי שיטים ומצופה זהב מבית ומחוץ, כן גם הכפורת היתה עשויה עצי שיטים בעובי קרוב לטפח, ומצופה זהב מבית ומבחוץ.

שימושה: הכפורת נזכרת בעבודת יום הכיפורים, כשהכהן הגדול מצווה להזות מדם הפר ומדם השעיר כנגדה, בריחוק של טפח[17], הזאה אחת כלפי מעלה ושבע הזאות כלפי מטה[18]. כמו כן חלק מעבודת יום הכיפורים* הוא, שעשן הקטורת יתמר כלפי מעלה ולאחר מכן יכסה את הכפורת[19] ובכך סיים הכהן הגדול את הקטרת הקטורת בקדש הקדשים.

מקום השראת השכינה והדיבור: נאמר בתורה: "ונועדתי לך שם, ודברתי אתך מעל הכפורת מבין שני הכרובים אשר על ארון העדות, את כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל"[20]. הרי שהדיבור היה יוצא מעל הכפורת ומשם נשמע אל משה, וכן נאמר: "ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפורת אשר על ארון העדות מבין שני הכרובים וידבר אליו"[21]. מדברי חז"ל במדרש משתמע, שמקום השראת השכינה הראשון בדרגת החשיבות הוא על הכפורת[22]. אף קודש הקדשים בכללו נקרא בכתוב: "בית הכפורת"[23].

מן המדרש

הכפורת - כפרה על חטא העגל ומקום השראת השכינה בישראל

הכפורת מציינת את הכפרה על חטא העגל, שכן, אמרו חז"ל: "יבוא זהב הכפורת ויכפר על זהב העגל" (ירושלמי שקלים א, א.). כי התשובה לחטא העגל היא עבודת ה' במשכן, והשראת השכינה בין הכרובים בקדש הקדשים. עוד אמרו חז"ל: "חביב מעשה הארון ככסא הכבוד של מעלה... שהמקדש מכוון כנגד בית המקדש [של מעלה] והארון כנגד הכסא. עשה למעלה הימנו כפורת – כ'שרפים שהם עומדים ממעל לו'. עשה בו שני כרובים, שהם חביבים כנגד שמים וארץ, שהיה בהם מושבו של הקב"ה... השכינה נתונה למעלה משני הכרובים... ואף בשעה שהיו נוסעים... [היו פורסים על הארון] בגד כליל תכלת, למה? - שהתכלת דומה לים, וים דומה לרקיע, ורקיע דומה לכסא הכבוד... לכך היה הבגד תכלת מלמעלה פניו כנגד הרקיע הדומה לו... ועוד בארון נאמר בו 'כליל תכלת'... שהוא חשוב מכל כלי המשכן" (במדבר רבה ד).

הכפורת - מכסה לארון ובסיס לכרובים

בתמונה נראית הכפורת, בעובי טפח, וזר זהב מקיף אותה סביב. משני קצות הכפורת, עולים הכרובים כלפי מעלה.

---

[1] שמות כה, י - כב.

[2] שם פס' יז, כא.

[3] שם פס' יח.

[4] יומא כא, ב. ועיין רש"י שם ד"ה ארון כפורת וכרובים. הרמב"ם בהלכות בית הבחירה ד, א. הביא שנגנז הארון וככל הנראה התכוון גם לכפורת וגם לכרובים.

[5] שמות שם.

[6] רש"י רשב"ם וראב"ע שם פס' יז.

[7] רש"י שם.

[8] ראה שם פסוק י'.

[9] סוכה ה, א; ראב"ע וחזקוני שם פס' יז.

[10] סוכה ה, א.

[11] שמות כה, יז - יח.

[12] שכן גם אם נחשב אמה וטפח בשיעור הקטן ביותר יתקבל לאחר חישוב המשקל הסגולי של הזהב כ- 1030 ק"ג לערך, ואכמ"ל.

[13] כמות הזהב כולו היתה: "תשע ועשרים ככר ושבע מאות ושלשים שקל". מעתה, ה'ככר' משקלו 42 ק"ג. ה'שקל' משקלו - 19 גרם. סך הכל - 1,228 ק"ג. גם הרלב"ג התקשה בזה מאוד וכתב (שם כה, יא): "ולא יתכן שיהיה עובי הזהב טפח, כי לא יתכן שישלם אחד מאלו הארונות בזה העובי מכל הזהב הנזכר ב'אלה פקודי', וזה יתבאר למי שעיין בהנדסה עיון מעט".

[14] רלב"ג שם.

[15] ראב"ע (הארוך) שם לח, כד.

[16] שו"ת תשב"ץ ח"ג סימן ע. ועיין גמרא יומא עב, ב.

[17] הדם לא נגע בכפורת.

[18] ויקרא טז, יד - טו; יומא נה, א; רמב"ם עבודת יום הכיפורים ג, ה.

[19] ויקרא טז, יג.

[20] שמות כה, כב. וראה גם רש"י שם.

[21] במדבר ז, פט.

[22] ראש השנה לא, א שם מבוארים עשר מסעות שגלתה שכינה, והמקום הראשון הוא 'מכפרת לכרוב', עיי"ש.

[23] דברי הימים א' כח, יא. מצודת דוד ומלבי"ם שם.