לוג

לוג: מידת נפח למדידת שמן ומים במקדש.

בבית המקדש היו שבעה כלים המיועדים למדידת הנפח של דברים לחים – נוזלים – כגון שמן ויין, וביניהם כלים המכילים: לוג, חצי לוג ורביעית הלוג[1]. מידות אלו נדרשו לצורך הדלקת המנורה הכנת מנחת חביתין של כהן גדול, וכן מנחות אחרות, וכמו כן לקרבן נזיר ולטהרת המצורע ועוד.

מידת הלוג ושימושיה: במידת הלוג היו משתמשים לכל המנחות, שכל מנחה טעונה מתן לוג שמן כנגד כל עישרון, והמנחה הכי גדולה, שהיא בשיעור ששים עשרונים, טעונה ששים לוגים של שמן[2]. כמו כן, היו משתמשים במידת הלוג לתת על בוהן ידו ובוהן רגלו של המצורע, ככתוב בתורה בתיאור תהליך טהרתו: "וביום השמיני יקח שני כבשים... ולוג אחד שמן"[3].

מידת חצי לוג: בכלי זה היו שלושה שימושים: א. לכל אחד מנרות המנורה היו יוצקים שמן בשיעור זה, וסך הכל: שלוש וחצי לוגים לשבעת נרות המנורה, שכך שיערו חכמים, שכמות זו תספיק מהערב עד הבוקר[4]. ב. כאשר מביאים קרבן תודה ומביאים עמו ארבעים חלות, מערבבים שמן בשיעור חצי לוג בשלושים החלות של התודה שאינם חמץ. וכתבו הראשונים: "ובכמה שמן הוא עושה השלושים חלות? - בחצי לוג שמן. ושיעור זה הלכה למשה מסיני; רביעית ממנו ל'רבוכה' [עשר חלות] ושמינית - ל'חלות' [עשר חלות] ושמינית ל'רקיקין' [עשר חלות]"[5]. ג. חצי לוג, זו היתה כמות המים שהיו נותנים בכלי שבו היו משקים אשה סוטה[6], כמתואר בתורה: "ולקח הכהן מים קדושים בכלי חרש"[7], וחכמים שיערו שזוהי הכמות הנדרשת[8].

פכית זהב לנרות המנורה

בתמונה נראית פכית זהב המכילה חצי לוג שמן. פכית זו נועדה ליציקת שמן לשבעה נרות המנורה.

מידת רביעית הלוג: כלי זה שימש לשלושה דברים: א. עבור טהרת המצורע מילאו כלי עם מים, שעליו היה הכהן שוחט אחת משתי הציפורים המובאות לטהרה, ככתוב: "ושחט את הציפור האחת אל כלי חרש על מים חיים"[9]. שיעור זה של מים, הוא השיעור בו הדם ניכר במים[10]. ויש מי שכותב, כי שיעור זה הוא מדברי סופרים[11]. ויש סוברים, כי להלכה אין די ברביעית הלוג, אלא יש להביא לכך חצי לוג מים[12]. ב. עבור לחמי הנזיר* המובאים יחד עם איל הנזיר*, היו יוצקים שמן בשיעור רביעית הלוג[13]. שיעור זה נלמד מקרבן התודה, שכשם שלחלות ולרקיקין של התודה נתנו רביעית שמן, כדלעיל, כך גם עבור לחמי הנזיר[14]. ג. עבור מנחת החביתין* של הכהן הגדול היו מביאים שמן ברביעית הלוג, לכל אחת משתים עשרה החלות, וכתבו הראשונים: "כיצד עשיית חביתי כהן גדול? - מביא עשרון שלם... ומביא עמה שלשת לוגין שמן, שנאמר: 'בשמן תעשה'... ובולל הסולת בשמן... ולש מכל חצי עשרון שש חלות, נמצאו שתים עשרה חלות... וכיצד עושה? מחלק השלשה לוגין ברביעית שבמקדש, רביעית [שמן] לכל חלה"[15].

שיעור הלוג: שיעור הלוג הוא שש ביצים[16]. יש מי שכותב, כי שיעור זה שווה לנפח של ארבעה אגודלים על ארבעה אגודלים, בגובה 2.7 אגודלים[17]. בימינו קיימות דעות שונות באומדן שיעור זה, הנעות בין 300 סמ"ק ל-600 סמ"ק[18].

מידות הלוג לחלקיו במקדש

---

[1] משנה במנחות פז, ב (ובגמרא שם פח,א משמע שרבי אלעזר ברבי צדוק חולק וסובר שלא היו מידות נפרדות, אלא רק שנתות בהין, וראה בתוספות שם ד"ה שבע); רמב"ם כלי המקדש א, יז.

[2] משנה במנחות פח, א (ולדעת רבי אלעזר ברבי יעקב, נותנים לוג אחד אף למנחה עם הרבה עשרונים); רמב"ם מעשה הקרבנות ב, ח.

[3] ויקרא יד, י.

[4] מנחות שם; רמב"ם כלי המקדש שם.

[5] מנחות פט, א (ורבי עקיבא דורש זאת מפסוק); רמב"ם מעשה הקרבנות ט, כ.

[6] משנה במנחות שם (ולדעת רבי יהודה במשנה בסוטה טו, ב היה נותן רק רביעית); רמב"ם הלכות סוטה ג, ט.

[7] במדבר ה, יז.

[8] ירושלמי סוטה פרק ב הלכה ב.

[9] ויקרא יד, ה.

[10] דברי רבי ישמעאל בסוטה טז, ב, וכך מפרשים רש"י ורבינו גרשום במנחות שם, ובפירוש הרמב"ם לנגעים יד, א.

[11] רמב"ם הלכות טומאת צרעת יא, א.

[12] תוספות בסוטה שם ד"ה מביא (הראשון), על פי דעת חכמים החולקים על רבי ישמעאל, ולגרסתם במשנה בנגעים.

[13] משנה מנחות שם; רמב"ם כלי המקדש א, יח.

[14] מנחות עח, א.

[15] רמב"ם מעשה הקרבנות יג, ב.

[16] רש"י עירובין פג, א ד"ה דמדברית; רי"ף פסחים כג, ב.

[17] רמב"ם בפירושו למשנה פאה ח, ה.

[18] מידות ושיעורי תורה פרק יד (המקובל שלגר"ח נאה הוא 345 סמ"ק, אולם ראה שם שמבאר שזהו 300 סמ"ק בלבד, ולדעת החזון איש 600 סמ"ק).