לבישת הבגדים

לבישת הבגדים: מצות לבישת בגדי כהונה וסדר לבישתם.

הכהנים נצטוו ללבוש בגדים מיוחדים לכבוד עבודתם במקדש, ארבעה בגדים לכהן הדיוט*, ושמונה בגדים לכהן גדול*. בחנוכת המשכן* נקבע סדר מיוחד ללבישת בגדי הכהונה באמצעות משה רבינו, וכן מצינו סדר ללבישת הבגדים במקדש.

המצוה: מצות עשה שיהיו הכהנים לובשים בגדי כהונה, מיוחדים לגדולה, לעבודה במקדש[1]. שנאמר: "ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת"[2], וכן נאמר: "ואת בניו תקריב והלבשתם כתנות"[3]. לבישת הבגדים היא חלק מעבודת הקרבנות, עם זאת, יש בה מצות עשה בפני עצמה, שכן, בלבישתם יש כבוד ותפארת למקדש, וכשהם לבושים בהם כהונתם מתקיימת[4]. וכן מצינו שמשיחת הכהן הגדול נעשית על ידי לבישת בגדי הכהונה[5]. יש שלא מנו מצוה זו בפני עצמה לפי שאינה אלא חלק ממצות מעשה הקרבנות, ואינה אלא הכשר והכנה לעבודת הקרבנות[6].

סדר הלבישה בחנוכת המשכן: פעמיים נדון בתורה עניין לבישת בגדי הכהונה במדבר. תחילה נאמרה הלבישה בעת הציווי על לבישת הבגדים בעת חנוכת המזבח. אזי נאמר למשה להלביש את אהרן הכהן בסדר זה: בתחילה ילבש אהרן את המכנסיים בצנעה[7], לאחר מכן משה ילביש אותו את שאר הבגדים; את הכתונת, המעיל, האפוד, החושן, המצנפת והציץ. באשר לבני אהרן, אלו לבשו תחילה את המכנסיים בצנעה, ולאחר מכן משה הלבישם את הכתונת, חגר תחילה את האבנט של אהרן, ולאחריו של בניו, ולבסוף חבש את מגבעות בני אהרן לראשם[8]. בעת לבישת הבגדים בפועל, התורה מתארת שבתחילה משה מלביש את כל בגדי אהרן בסדר הזה: מכנסיים, כתונת, אבנט, מעיל, אפוד, חושן, מצנפת וציץ, ולאחר מכן את כל בגדי בניו בסדר זה: מכנסיים, כתונת, אבנט ומגבעות. נחלקו חכמים אם בפועל היתה הלבישה כפי שנאמר בציווי או בעשייה[9].

סדר הלבישה במקדש לפני העבודה: כהן הדיוט לובש בתחילה את המכנסיים, שנאמר: "ומכנסי בד יהיו על בשרו"[10], ודרשו חז"ל שהמכנסים תחילה לפני כל הבגדים[11]. אחר כך לובש את הכתונת*, לאחר מכן חוגר את האבנט* כנגד המרפקים מעט מתחת ללב, ולבסוף חובש את המגבעת* ככובע[12]. כהן גדול לובש תחילה מכנסיים, לאחר מכן כתונת, אבנט, מעיל*, אפוד* וחושן*, ולבסוף שם את המצנפת על ראשו וקושר את הציץ* למעלה מהמצנפת[13].

אם שינה את סדר הלבישה אין הדבר מעכב והעבודה כשרה[14]. אולם יש מהאחרונים שכתבו שאם לא לבש את המכנסיים תחילה - הדבר מעכב, וצריך לפשוט את הבגדים שלבש קודם המכנסיים[15], ויש שכתבו שצריך לפשוט גם את המכנסיים וללבשם כראוי[16]. ויש שכתבו שפרט למכנסיים שצריכים להיות קודמים לכל, בכל שאר הבגדים אין חשיבות לסדר הלבישה כלל[17].

צניעות בלבישת ופשיטת בגדי כהונה: בבוקר, בתחילת העבודה, כשהכהנים פושטים את בגדיהם כדי ללבוש בגדי הכהונה, אינם פושטים את כל בגדי החול כדי שלא יעמדו ערומים, אלא פושטים את מכנסי החול ולובשים מכנסי קודש במקום בגדי חול שעדיין עליהם. לאחר מכן פושטים מעליהם את שאר בגדי החול ולובשים את בגדי הכהונה. כמו כן הכהנים שלא זכו בפייס וכן שאר הכהנים בגמר עבודת היום, כשפושטים את בגדי הכהונה פושטים הכל, עד שנשארים במכנסיים בלבד, ולובשים בגדי החול שלהם ואחר כך פושטים את המכנסים[18].

חגירת האבנט בסיום לבישת בגדי כהונה

בציור נראה כהן מסייע לחבירו לחגור את האבנט, שאורכו היה שלושים ושתים אמה. כך גם היה סדר הלבישה בעת חנוכת המשכן, שמשה רבינו חגר את מתני אהרון ובניו באבנטים לקראת סיום לבישת בגדי הכהונה (ויקרא ח, יג).

---

[1] ספר המצוות לרמב"ם עשה לג; סמ"ג עשה קעג; ספר החינוך צט. וראה גם רמב"ם הלכות כלי המקדש י, ד שכתב: "מצות עשה לעשות בגדים".

[2] שמות כח, ב.

[3] שם כט, ח.

[4] ראה זבחים יז, ב.

[5] ראה יומא ה, א; לב שמח על ספר המצוות לרמב"ם שם.

[6] השגות הרמב"ן על ספר המצוות בשם בה"ג.

[7] לבישת המכנסיים לא מפורשות בכתוב, וראה יומא כג, ב; רש"י יומא ה, ב ד"ה למסבר; רמב"ן שמות כט, ט; ר"י קורקוס הלכות כלי המקדש י, א. וכן להלן 'סדר הלבישה במקדש'.

[8] שמות כט, ה- ט.

[9] יומא ה, ב.

[10] ויקרא ו, ג.

[11] יומא כג, ב. ואף שבסדר הלבישה בפרשת אחרי מות (ויקרא טז, ד) הכתונת קודמת למכנסיים, פירשו חז"ל (סנהדרין מט, ב) שהתורה הקדימה הזכיר את הכתונת מפני חשיבותה.

[12] רמב"ם הלכות כלי מקדש י, א - ב.

[13] רמב"ם שם הלכה ג'. מדברי הר"י קורקוס על הרמב"ם משמע שלמד זאת מסדר לבישת הכהנים בלבישת המשכן. ולעומתו המנחת חינוך מצוה צט, יג כתב שמקור דברי הרמב"ם מסדר הלבישה ביום הכיפורים הכתובים בפרשת אחרי מות (ויקרא טז, ד).

[14] סתימת לשון הרמב"ם שם; מאירי סנהדרין מט, ב.

[15] גבורת ארי יומא כג, ב.

[16] שו"ת תורה לשמה סימן ח.

[17] מנחת חינוך שם.

[18] יומא כה, א וברש"י; משנה תמיד ה, ג ובפירוש המשנה לרמב"ם שם.