לינה בירושלים

לינה בירושלים: חובת שינה בירושלים בלילה לעולי רגלים, וכן לאחר שמביא אדם קרבן למקדש.

נאמר בתורה לאחר הקרבת קרבן הפסח: "ופנית בבקר, והלכת לאהליך"[1], מפסוק זה למדו חכמים שקיימת חובה לעולי רגלים ללון בירושלים. וכן למדו: "'ביום השמיני עצרת תהיה לכם' – עצרו הכתוב מלצאת [מירושלים]"[2]. וכן כל אדם שמביא קרבן למקדש צריך ללון בלילה בירושלים ולחזור לביתו למחרת[3], ואמרו: "כל זמן שאתה פונה מן המקדש כשתבוא לו - לא יהיה אלא לאחר לינה בבוקר"[4].

בשלושת הרגלים: בשלושת הרגלים שאדם חייב לעלות לירושלים ולהביא קרבנו לבית המקדש, יש מצוה על האדם להישאר ללון בירושלים ולא לחזור לביתו מיד ביום בואו, שכן נאמר בפסח: "ופנית בבוקר והלכת לאהליך", ולמדו חכמים, שכשם שחג המצות טעון לינה - כך חג הסוכות טעון לינה[5], ואף שבועות כן[6]. נחלקו הראשונים במשך הזמן שהאדם צריך להישאר בירושלים: יש אומרים שהאדם מחוייב להישאר רק יום אחד לאחר בואו, כלומר, שבבוקר היום הראשון של חול המועד הוא יכול לשוב לביתו, ואין צורך להישאר עד אחרי יום טוב שני[7]. לעומתם סוברים ראשונים אחרים, שיש חיוב להישאר בירושלים כל ימי החג, עד למחרת יום טוב שני של פסח, או למחרת שמיני עצרת[8]. ויש שכתבו לחלק בין סוכות לפסח: בסוכות יש חובת לינה כל ימי החג, כולל שמיני עצרת, אבל בפסח, אין טעונים לינה אלא רק ביום הראשון של חול המועד[9]. יש מפרשים שנראה מדבריהם, שבפסח יש רק חובת לינה בליל יום טוב, ואילו במוצאי יום טוב יכול כבר לחזור לביתו[10].

אכסניה בירושלים - לקיום מצות לינה

מביאי קרבן שלמים במקדש, אשר נשארו בירושלים לאכול את קרבנם באכסניה הסמוכה למקדש, קמים עם בוקר לאחר קיום מצות לינה.

לינה לאחר הבאת קרבן: לא רק עולי רגלים נדרשים ללון בירושלים, אלא כל המביא קרבן כל שהוא, חייב במצות לינה, וכן למדו חכמים: "אין לי אלא אלו בלבד [המקריב את הפסח במועדו], מנין לרבות עופות ומנחות, יין ולבונה ועצים [שחייב בלינה]? תלמוד לומר 'ופנית', כל פונות שאתה פונה – מן הבוקר ואילך"[11]. המביא ביכורים חייב במצות לינה[12], אף אם הביאם בלא קרבן[13]. בעניין 'פסח שני' נחלקו תנאים אם יש חיוב לינה או לא: ר' יהודה אומר: פטור מלינה, וחכמים מחייבים[14]. השליח שהביא קרבן בשביל חברו, גם הוא צריך לינה[15]. אך מי שבא למקדש ולא הביא קרבן אלא נכנס לתפילה או לדבר מצוה אחר, אינו חייב לינה[16]. יש מי שכתב שטעם הדבר שכהן גדול אינו יוצא מירושלים לעולם[17], מפני שכל יום הוא לו יום הקרבת קרבן, שהרי מביא קרבן חביתין* בכל יום[18].

מקום הלינה: מדברי הראשונים הסוברים שחובה ללון לילה אחד, נראה שחובת הלינה היא בתוך חומות ירושלים המקודשת, לשיטה זו אסור לצאת וללון מחוץ לחומות, אף לא בתוך תחום אלפיים אמה[19]. וכן משמע מדברי חכמים שאפילו לשהות בבית פגי* הסמוכה לחומות ירושלים, אינו רשאי כיון שהיא מחוץ לעיר[20]. יש להוסיף כי דין זה נהג גם בשילה בעת שהמשכן שכן שם, והיה חיוב לינה ברגלים בתוך חומות שילה, וכן על יחיד המקריב את קרבנו[21]"לא יצא באותו היום מירושלים לחזור למקומו".

מעולם המחשבה

טעם מצות הלינה – 'קשה עלי פרידתכם'

בטעם עניינה של מצוה זו כתבו ראשונים ואחרונים, שהדבר בא לבטא את הכבוד שיש לאדם כלפי היום שבו הביא קרבן למקדש[22], שלא יהיה בואו למקדש כדרך עראי ומקרה[23], ושיהיה ניכרת ביאתו שהיא לשם המקדש ולא לשם הילוך אחר[24]. כן גם בא הדבר לשמר בקרבו את רשמי הקדושה שחווה במקום המקדש, וזאת על ידי ההמתנה והלינה בירושלים עד למחרת היום. באופן זה ייקבעו בנפשו פנימה רשמי הקודש של המקדש ועבודתו[25]. כמו כן הלינה במקום לילה נוסף מוכיחה, שקשה על האדם פרידתו מן המקדש[26]. יש שביארו שטעם הדבר שהיחיד חייב ללון כשמביא קרבן, הרי זה מפני שיום שמביא בו קרבן - כמוהו כרגל בשבילו[27]. עוד יש מקום לומר, שמצוה זו מבטאת את אהבת ה' לבאים בשערי המקדש, ולינה זו עניינה, כדרך שאמרו חכמים בעת שעשה יעקב אבינו את דרכו לחרן, כשחזר למקום המקדש להתפלל, אמר הקדוש ברוך הוא: "צדיק זה בא לבית מלוני ויפטר בלא לינה?! מיד – 'וילן שם כי בא השמש!'"[28] כעין זה אמרו חכמים על הפסוק: "'עצרת תהיה לכם' - עיצרו מלצאת, מלמד שטעון לינה... כשבאין ללכת [מן הרגל] אמר להם המקום: בבקשה מכם עשו לי סעודה קטנה כדי שאהנה מכם... התעכבו לי מעט עוד... כבנים הנפטרים מאביהם, והוא אומר להם: קשה עלי פרידתכם"[29].

מביאי הביכורים מקיימים מצות לינה בירושלים

בציור נראים מביאי הביכורים לירושלים, הקמים עם בוקר לאחר קיום מצות 'לינה', ומתכוננים לצאת לביתם, ככתוב: "ופנית בבוקר והלכת לאהליך".

---

[1] דברים טז, ז.

[2] ספרי במדבר כט, לה (פיסקה קנא).

[3] ספרי ראה פיס' קלד; ר"ה ה,א; חגיגה יז,א - ב.

[4] רמב"ם הלכות ביכורים ג, יד. וראה במעשה רוקח שם שזהו המקור ברמב"ם לכל הדברים המצריכים לינה.

[5] ראש השנה ה, א, ועוד מקומות.

[6] פני יהושע ר"ה שם; ערוך לנר סוכה מז, ב. אך ראה ביאור הרב פערלא לספר המצוות לרס"ג, עשה נח ד"ה הן אמת, שמשמע מדבריו שבשבועות אין חיוב לינה מצד הרגל (אלא שמכל מקום יש חיוב לינה מעצם הבאת קרבנות החג).

[7] רש"י ורשב"ם דברים טז,ז; רש"י ראש השנה ה, א ד"ה טעון לינה ובעוד מקומות; תוספות חגיגה יז, א ד"ה דכתיב, זבחים צז, א ובעוד מקומות; מאירי ר"ה וחגיגה שם. וכן משמע מפירוש המשנה להרמב"ם ביכורים ב, ד שכתב: "ולינה – הוא שילון בירושלים ואח"כ יחזור לעירו למחרת יום בואו"."ולינה – הוא שילון בירושלים ואח"כ יחזור לעירו למחרת יום בואו רש"י ורשב"ם דברים טז,ז; רש"י ראש השנה ה,א ד"ה טעון לינה, סוכה מז,א ד"ה ולינה, חגיגה יז,א ד"ה טעון לינה, שם עמוד ב' ד"ה ופנית בבוקר; תוס' חגיגה שם ד"ה דכתיב, פסחים צה,ב ד"ה טעון לינה, יומא ג,א ד"ה פזר קשב; המאירי ר"ה סוכה וחגיגה שם

[8] רבינו חננאל ר"ה ה, א; תוספות ותוספות רא"ש שם ד"ה מה חג; רשב"א ר"ה ד, ב; תוספות רי"ד חגיגה יז, א ועוד.תוס' ותוס' רא"ש בראש השנה שם (ד"ה מה חג) ובסוכה שם (ד"ה לינה), סוברים שיש חיוב להישאר בירושלים כל החג, עד למחרת יום טוב שני של פסח, או למחרת שמיני עצרת. [וכעת הגיע לידי הלכה ברורה על מסכת חגיגה, ושם (בדף י"ז) מביא רשימה ארוכה של ראשונים שסוברים כן, ואלו הם: רבינו חננאל (ר"ה ה,א); תוס' רשב"א (פסחים שם); רשב"א (ר"ה ד,ב); תוס' רי"ד (לא מצוין איפה, כנראה בחגיגה שם); ריטב"א (ר"ה וסוכה שם); ור"ן (ר"ה שם)]

[9] מאירי ראש השנה שם.

[10] רש"י פסחים צה, ב ד"ה טעון לינה; ר' אברהם אבן עזרא בפירושו לדברים יז, ז בשם יש אומרים. וראה שפת אמת זבחים צז, א שכתב חידוש גדול שאם לן בלילה קודם שהביא קרבן, שוב אינו צריך ללון למחרת שלא הקפידה תורה אלא שכאשר בא שם לא יפטר בלא לינה, פרט לפסח שאפילו לן שם בערב הפסח צריך ללון לאחר הקרבת הקרבן.

[11] ספרי שם; ירושלמי ביכורים פ"ב ה"ג. ראה גם רמב"ם שם שהביא את הדרשה הנ"ל בהקשר למצוות ביכורים אך לא כתב דין לינה בשום מקום אחר, וראה לעיל הערה 3. וראה רמב"ן סוכה מח, א שכתב שלדעת ר' יהודה הסובר שאין חיוב לינה בפסח שני, אין חיוב לינה כלל על הבאת קרבנו אלא על הרגל בלבד. וראה אור שמח קרבן פסח י, טו, ושפת אמת סוכה מז, א.

[12] משנה ביכורים ב, ד; רמב"ם שם.

[13] ירושלמי ביכורים שם; וראה תוספות ר"ה ה, א ד"ה מה. רדב"ז על הרמב"ם שם.

[14] ספרי שם; פסחים צה, ב. והרמב"ם לא פסק בעניין זה, וצ"ע, וראה שפת אמת סוכה מז, א.

[15] שו"ת משנה הלכות שם.

[16] שם; שפת אמת זבחים צז, א.

[17] ראה רמב"ם הלכות כלי המקדש ה, ז.

[18] מנחת חינוך קלו.

[19] רש"י וראב"ע לעיל הערה 16; רש"י סוכה מז, א; מאירי חגיגה יז, א. צריך בירור האם לדעת הראשונים שיש חובת לינה כל הרגל האם כל ישראל צריכים להיות בתוך ירושלים דווקא.

[20] ספרי במדבר כט, לה (פיסקה קנא). וראה גם תוספתא פסחים ח, ח. אולם מדברי הרמב"ם הכותב: "לא יצא באותו היום מירושלים לחזור למקומו", אפשר לדייק שדווקא לחזור למקומו הוא שאסור אך לשהות בסביבת ירושלים בלי כוונה לחזור לביתו – מותר.

[21] שו"ת משנה הלכות שם. ומסתבר, שכשם שיכלו לאכול קדשים ב'כל הרואה' (זבחים קיב, ב) כך גם יכלו ללון בתחום זה סביב העיר.

[22] מאירי סוכה מז, א.

[23] שפת אמת זבחים צז, א.

[24] שו"ת משנה הלכות יז, רלג.

[25] מחזור המקדש, שבועות, עמ' 31.

[26] ר"ש סירילאו ירושלמי ביכורים פ"ב ה"ג.

[27] מקדש דוד קונטרס קדשים ה, ו.

[28] בראשית כח, יא. סנהדרין צה, ב; חולין צא, ב.

[29] רש"י במדבר כט, לה; על פי סוכה נה, ב.