לולאות
- יוסי ורדי
- 10 בפבר׳ 2022
- זמן קריאה 1 דקות
לולאות: טבעות מחוטי תכלת ששימשו לחיבור יריעות המשכן.
המשכן היה מכוסה בשתי שכבות של יריעות גדולות, האחת היתה עשויה צמר ופשתים ונקראה 'יריעות המשכן'*. אלו חוברו באמצעות חמישים לולאות תכלת, אשר חוברו זו לזו באמצעות קרסי זהב. מעל שכבת יריעות זו באה שכבה שניה שנקראה 'אהל' על המשכן, שכן היתה כאהל על גבי השכבה התחתונה. השכבה העליונה היתה עשויה מצמר עיזים, גם שם היו חמישים לולאות בקצות היריעות ואלו חוברו בחמישים קרסי נחושת[1].
לולאות תכלת וקרסי זהב - ליריעות צמר ופשתים
בציור נראות לולאות עשויות תכלת לחיבור 'יריעות המשכן' העשויות מצמר ופשתים. אלו חוברו בקרסי זהב.
חיבור היריעות בלולאות: השכבה התחתונה היתה מחולקת לעשר יריעות ארוכות, בנות עשרים ושמונה אמה, וברוחב ארבע אמות, חמש מהן חוברו זו לזו בתפירה. ולעומתן הכינו חמש יריעות אחרות אף הן תפורות לאורכן. החלוקה לחמש וחמש נועדה לאפשר את פירוק המשכן ונשיאתו לחלקיו במדבר. עם זאת כאשר הקימו את המשכן במקום חנייתו, הניחו את היריעות על קרשי המשכן וחיברו אותן בקרסים ליריעה אחת ארוכה. כאמור, השכבה התחתונה העשויה מצמר ופשתים נעשתה 'מעשה חושב', והיתה מחוברת באמצעות קרסי זהב. לעומת זאת השכבה השניה העשויה מצמר עיזים, היתה עשויה מאחת עשרה יריעות הנחלקת לשנים אף היא, חמש יריעות תפורות זו לזו, לעומת שש, ואילו החיבור ביניהן נעשה על ידי לולאות תכלת. באשר לקרסים אלו נעשו מנחושת וחיברו את היריעות באמצעות חמישים הלולאות שבקצוות.
לולאות תכלת וקרסי נחושת - ליריעות העיזים
בציור נראות יריעות עיזים ששימשו כ'אהל' למשכן, ולהן לולאות תכלת. החיבור בין היריעות נעשה על ידי קרסי נחושת.
[1] שמות כו, ד-ה, י-יא.